יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, פנה לנגיד בפתח הדיון: "יש ויכוח פוליטי בחברה הישראלית, ויכוח חוצה מחנות באופן החמור ביותר, בקדנציה הקודמת גם היו הפגנות מחוץ לבית של נתניהו. כאן מחצית מהאוכלוסייה חושבת שצריך רפורמה, גם אני חושב שהכוח של בית המשפט גדול מדי. אתה נגיד בנק ישראל, ולפתע אני שומע אותך מדבר שהרפורמה המשפטית יכולה לפגוע בכלכלה, למה אתה צריך להביע עמדה בעניין הזה? האם אתה חושב שנגיד בנק ישראל צריך להביע עמדה שמחצית מתושבי מדינת ישראל חושבים אחרת?" הנגיד ציין כי תאר לעצמו שייתכן שיישאל שאלה בנושא, ולכן הכין דברים כתובים: "דירוג אשראי של מדינה נקבע לפי מספר רחב של פרמטרים ומשקף את יכולת החזר החוב של המדינה. הכלכלה הישראלית חזקה עם דירוגי אשראי גבוהים. זה לא מצב רגעי - מצב הכלכלה בישראל איתן כבר במשך עשורים. צלחנו את משבר הקורונה ואת היציאה המאתגרת ממנו בצורה טובה יחסית. "נכון להיום, המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים כלכליים שרבות מהמדינות מתמודדות איתן - אבל אפשר לומר בבטחה שמצבנו טוב ביחס למרבית הכלכלות המפותחות. המשק הישראלי מצוי בתעסוקה מלאה עם צמיחה מרשימה, והאינפלציה בישראל, שאנו כמובן נחושים בבנק ישראל למגר, גם היא יחסית נמוכה לעולם. ישראל היא מדינה עם יחס חוב/תוצר שירד, ואשר כבר חזר לרמתו טרום משבר הקורונה. הגדרתי זאת כנכס אסטרטגי ואני עדיין מתייחס אליו ככזה. "ככלכלן, אציין בהקשר זה כי מחקרים רבים הראו שמוסדות חזקים ועצמאיים הינם מרכיב חיוני לקיומה של כלכלה מפותחת ומשגשגת. בהתאם, חברות דירוג האשראי בוחנות גם תחומים אלה. לכן, חשוב להבטיח המשך שמירה על מאפיינים אלה בכל תהליך שיקודם".

עצירת העלאת הריבית על המשכנתאות

בהמשך, ביקש יו"ר הוועדה את התייחסותו לנושא הריביות, ברקע הצהרתו בתום הדיון הקודם כי יעלה בקרוב, כהצעת חוק פרטית את החוק לעצירת העלאת הריבית על המשכנתאות. הנגיד השיב כי "להתמתנות באינפלציה לוקח לזה זמן, צריך אורך רוח, אנחנו נחושים שהאינפלציה תרד. אנחנו בסביבה מרסנת, ואנחנו מאמינים שהאינפלציה אכן תרד. האינפלציה צפויה להישאר ברמה גבוה בחודשים הקרובים, ולהתחיל לרדת במהלך שנת 2023. המחיר של לא להתעמת עם האינפלציה היום יהיה הרבה יותר כואב. התחלנו בתהליך הריבית מהר מאוד מול היעד, אנחנו נחושים להחזיר את זה חזרה ליעד".

עוד אמר הנגיד כי עליית הריבית הובילה לעלייה בריבית הפיקדונות, בישראל - יותר מארה"ב והוסיף: "אני רוצה לראות את הריבית על הפיקדונות עולה ומהר, ואני רוצה לראות את זה עוד יותר. עשינו המון רפורמות כדי שללקוח תהייה אפשרות להטיב עם עצמו, לעבור מבנק לבנק, הלקוח גם יכול לראות איך הריביות בכל מקום". לשאלת גפני לעניין הצעת החוק שלו ספציפית השיב הנגיד כי "ההצעות האלה בראש ובראשונה עניינית יחטיאו את המטרה, הן יפגעו בעצם הנושא עצמו ויותר מכך, הן יפגעו גם תדמיתית וגם עניינית בעקרון השוק, שעיקרו ששוק יעבוד ללא תכנון, ותהייה גם פגיעה תדמיתית". ח"כ גפני הגיב לדברים: "יש מציאות שמחירי הנדל"ן עולים באופן דרמטי, לא היה דבר כזה של עלייה של 20 אחוז בשנה. זוג לוקח משכנתא, מתכנן את החיים הכלכליים שלו, לא יכול להיות שהמדינה תעמוד מהצד. היא גם גבתה מהזוג הזה במחיר הדירה, גם במיסוי, וגם לא תסייע לו בצעדים שהיא נקטה ומקשים עליו מאוד?!". הנגיד הוסיף: "אין צעד שאנחנו עושים בלי להביא את הכל בחשבון, כלי הריבית הוא הכלי המרכזי כדי להתמודד עם האינפלציה, כל עוד לא התממשו הסיכונים אנחנו בתהליך הנכון, לא צריך לגעת גם בתהליך הזה שגם לו יכולות להיות השפעות רוחביות. ברור לי שהעלאת הריבית כואבת להרבה זוגות, אנחנו בוחנים זאת, אבל אם לא נטפל באינפלציה הכאב יהיה יותר גדול. דיברתי עם בנקאים, והרבה מהם מסייעים ללקוחות בפריסה". יו"ר הוועדה סיכם את הסוגיה: "אם לא נעלה את החוק הזה, לא ידאגו למצוא פתרונות לאותם זוגות".

עוד התייחס הנגיד ליוקר המחיה וציין כי רמת המחירים בישראל היא מהגבוהות בעולם, וקרא בין השאר להמשיך בהורדת חסמי היבוא. הוא ציין כי הוא מוטרד מאוד מהפערים במיומנויות, בעיקר בקרב העשירונים התחתונים בישראל לעומת מדינות מערביות אחרות: "החלשים אצלנו חלשים מאוד אפילו בהשוואה לרמה המקבילה במדינות ה-OECD, צריך לוודא שאנחנו לא נשארים באי שוויון. צריך להשקיע בחינוך, במיומנויות של שוק העבודה". כן קרא הנגיד לסגירת הפער ביחס מלאי ההון הציבורי לתוצר ובאיכות התשתיות בין ישראל למדינות המפותחות, והציג כי דרושה לשם כך השקעה של כ -3% תוצר בשנה, וכי ללא מסגרת תקציבית נפרדת ואמינה, ביצוע ההשקעות עלול להתעכב בשל קשיי תקצוב זמניים, כאשר תזרים ביצוע הפרויקטים אינו אחיד. בנוסף קרא הנגיד לשמר הקצאה קבועה למנגנון שיממן את הפרויקטים: "אנחנו מדברים על השקעה גדולה גם בתחומי התשתיות, אנחנו ממליצים ליצור בנושא של תשתיות תחבורה אולי אפילו קרן חוץ תקציבי".