היועץ המשפטי של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עו"ד ד"ר גור בליי, קובע בחוות דעת שהגיש לעיון חברי הוועדה כי העובדה שמעמד חוקי היסוד בישראל - והליך חקיקתם - לא מוסדר בחקיקה, מחזק את הצורך בביקורת שיפוטית. זאת, משום שעל-פי החוק הקיים - ניתן באמצעות רוב מקרי לשנות חוקי יסוד.
"בהיעדר חוק-יסוד חקיקה, חוקי יסוד חדשים ותיקונים לחוקי היסוד מתקבלים בהליך חקיקה שאינו שונה מזה שבו נחקקים חוקים רגילים, וזאת למעט חלק קטן מחוקי היסוד שבהם יש הוראות שיריון המחייבות כי התיקון ייעשה ברוב של 61 חברי כנסת. בהיעדר הליך חקיקה מיוחד, אין כל דרך להבטיח כי חוקי היסוד יכללו רק הוראות המבטאות הסכמה רחבה, או ייעשו מתוך מבט רחב וארוך-טווח", כתב.
לדבריו, אין כל מניעה הליכית המגבילה את האפשרות של רוב רגעי לכלול בחוקי היסוד תכנים הפוגעים ב"כללי המשחק" המשטריים, תכנים הפוגעים בצורה לא מידתית בזכויות האדם או תכנים אחרים שאינם מתאימים מבחינת תוכנם להיכלל בחוקי היסוד. "חוסר ההסדרה של מעמדם של חוקי היסוד, תוכנם והליך חקיקתם, מחזק לפיכך את הצורך בביקורת שיפוטית שתאפשר להגביל את יכולתו של רוב מקרי לשנות מקצה לקצה את הסדר החוקתי הקיים", ציין בחוות הדעת.
לדברי עו"ד בליי, ככל שהוועדה תבחר לעגן את ההוראה המוצעת השוללת ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד, מוצע כי תעגן לצדה גם הליך מיוחד לחקיקתם של חוקי היסוד שייתן ביטוי למעמדם הנורמטיבי ולחסינות המוענקת להם מפני ביקורת שיפוטית. עוד הוסיף כי על הוועדה לעגן לצד ההוראה המגבילה ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד, גם הוראה העוסקת בתכניהם של חוקי היסוד בהלימה למעמדם ואשר תותיר סמכות לערוך ביקורת שיפוטית במקרים שבהם נפל פגם בהליך חקיקתו של חוק יסוד.
