ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר, אישרה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34) הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים כבר בכנסת ה-24, ובכנסת ה-25 הוחל עליה דין רציפות. נציגי משרדי הממשלה שנכחו בדיון היום הביעו הסכמתם להתקדם עם הנוסח שהוכן בוועדה בכנסת הקודמת. הצעת החוק אושרה פה אחד ללא מתנגדים וללא נמנעים. לדברי יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, "מדובר בצעד נוסף וחשוב בדרך לפטור מויזה לארה"ב. הוועדה בראשותי מחויבת לקדם כל צעד שיידרש כדי לברך על המוגמר בהקדם האפשרי". הצעת החוק קובעת כי האחראי על כלי ההסעה העתיד להגיע לישראל או לצאת ממנה יעביר לרשות האוכלוסין וההגירה את הפרטים המופיעים במסמכי הנסיעה של הנוסעים ובכללם העובדים בו. אם בבדיקות המקדימות יימצא כי אדם אינו מורשה להיכנס לישראל או לצאת ממנה, קצין ביקורת הגבולות יהיה רשאי להעביר על כך הודעה לאחראי על כלי ההסעה ובהינתן ההודעה יהיה על האחראי להימנע מלהוביל את הנוסע לישראל או ממנה. מטרת הצעת החוק לייעל תהליכי ביקורת הגבולות ולקבל פרטים של הנוסעים טרם הגעת כלי ההסעה. הסמכות של קצין ביקורת הגבולות להורות למוביל שלא להעלות לטיסה נוסע שלדעת ביקורת הגבולות לא רשאי להגיע לישראל, תוגבל לגבי כניסתו לישראל של אזרח ישראלי או של תושב כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, או של בעל רישיון לישיבת ביקור המאפשר לו לעבוד בישראל זמנית בשכר, שהוא בעל אשרת חוזר. בנוסף, הוגבל השימוש במידע ונקבע כי המידע ישמר ברשות האוכלוסין לתקופה שלא תעלה על 90 ימים ויימחק לאחר מכן מכל מקום בו נשמר. ההצעה קובעת כי ניתן לשמור מידע רק לגבי אדם מסוים אם המידע משמש לצורך חקירת עבירה, מניעתה או סיכולה ובלבד שהמידע חיוני לצורך ביצוע התפקיד. הגופים שיוכלו לקבל את המידע לצורך מילוי תפקידם הם: שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, רשות המיסים בישראל, משרד הבריאות לעניין הגנה על בריאות הציבור לצורך מניעת התפשטות מגפה או זיהום, משרד התחבורה לעניין אבטחת התעופה האזרחית והתעבורה הימית אל ישראל וממנה, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעניין פעולות סטטיסטיות כהגדרתן בפקודת הסטטיסטיקה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: במישור הבין־לאומי התקבלו בשנים האחרונות כמה החלטות במועצת הביטחון של האו"ם ולפיהן על המדינות החברות באו"ם להקים מערכות נתונים API - מערכות המכילות את הנתונים המופיעים בדרכון או במסמך הנסיעה של הנוסע, לרבות שם הנוסע, אזרחות, סוג מסמך הנסיעה, מספרו ותוקפו, וכן נתונים לגבי חברת התעופה ומספר הטיסה שבה הוא מגיע. בהחלטות אלה אף נקראו המדינות החברות לדרוש מחברות התעופה הפועלות בשטחן להקדים ולספק נתוני API לרשויות הלאומיות המתאימות. לפי אתר האינטרנט של ארגון חברות התעופה הבין־לאומיות - IATA, יותר מ־70 מדינות מחייבות את חברות התעופה להעביר אליהן נתוני API ועוד מדינות מתכננות להטיל חובה כזו. נוסף על כך, מדינת ישראל מחויבת לסטנדרטים בין־ לאומיים שנקבעו באמנת התעופה הבין־לאומית (אמנת שיקגו), שעליה חתומה ישראל. בפרק השישי לאמנה נקבעו הסדרים ומנגנונים שמטרתם קביעת תקינה בין־לאומית אחידה שתכליתה הבטחת בטיחות, סדירות ויעילות התעופה האזרחית. במסגרת עידכון נספח 9 שנכנס לתוקף בפברואר 2018, מחויבת כל מדינה החתומה על האמנה, להקים מערכת מידע של פרטי הנוסעים, קרי נתוני API בתובלה האווירית בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינות השונות.