יועמ"ש הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, שאלה את נציג המשרד לביטחון לאומי, ליאור מזרחי: "דובר על ההכשרה. במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2020 נטען שיש חוסר אמון בין פקחים ושוטרים הנובע מפערים בהכשרה. זה נוגד את הדברים שלך". מזרחי: "בשנת 2021 אכן התייחסנו לנושא והתחלנו את ההכשרה יחד בשביל לגשר על כך". סנ"צ משה משה, רמ"ד שיטור עירוני, משטרת ישראל: "לעניין הכשרות עם הפקח המסייע, אנחנו מבצעים קורס שיטור עירוני לשוטרים במכללה לשוטרים. אנחנו מחברים את מנהלי האכיפה לליבון דברים והגברת אמון בין הפקחים לשוטרים. לדבריו, יש עלייה בפניות האזרחים של 10% למשרדי השיטור העירוני שמראה על עלייה באיכות ובמודעות. המטרה היא להעצים את היחידות וככל שיהיו, זה יסייע למשטרה ולתחושת הביטחון של האזרחים". מנהל אגף חירום ברשויות המקומיות במשרד הפנים, חזי רז, התריע מפני פערים בין רשויות מקומיות: "אנחנו רואים את התועלת של השיטור העירוני, אבל הפער הולך ומחמיר והמצב לא טוב. ברשויות חזקות - מחזקים ביותר את הפקחים, ואילו הרשויות החלשות כלל אינן יכולות לתת פקחים. שני שלישים מהרשויות גובות היטל שמירה לגייס את הפקחים, ואנחנו מחייבים תוכנית שמירה מדויקת על-פי אזורים על-מנת להראות נראות לשפר את תחושת הביטחון של האזרחים ולהרתעה".

גרי אלמוג קפיטן ממרכז המידע והמחקר של הכנסת ציינה כי בשנת 2021 במסמך בנושא השיטור העירוני עלה כי אי-אפשר היה לבצע ולבחון מדדים להצלחה בגלל השוני בין הרשויות והמאפיינים שלהן, אלא יש לבדוק את מספר העבירות לפני הקמת היחידות הללו בערים ואחריה. "בחינת שני הדיווחים האחרונים העלתה תמונה מעורבת, ולא ניתן להסיק מהדיווחים באופן חד-משמעי על עלייה או על ירידה בנתוני העבירות ברשויות המקומיות בהן יש שיטור עירוני לעומת רשויות מקומיות בהן לא פועל שיטור עירוני, לא ראינו מובהקות לכך".

אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, טען כי "המודל של השיטור העירוני מגשר על הפער למשימות שהמענה לא היה מספק מבחינת המשטרה. אנחנו נמצאים עם 76 יחידות מבצעיות של שיטור עירוני בחברה הערבית והכללית ועוד 6 בהגדרת פיילוט במועצות האזוריות" . הוא הוסיף כי יש עוד 7 יחידות חדשות בהקמה בחברה הערבית, שיושלמו עד לסיום הרבעון הראשון של השנה - סה"כ יוקמו 21 יחידות בחברה הערבית מתוך 37 מתוכננות. לדבריו, המשרד לביטחון לאומי בוחן את היעילות והכדאיות של יחידה כזו אל מול תמונת הפשיעה והאלימות כאשר היעד הקמת 89 יחידות". עמיתו למשרד ליאור מזרחי הוסיף: "בוצע שינוי בתקצוב על-פי חוזק הרשויות, במטרה לסייע לרשויות חלשות יותר. מדובר על 1,000 שוטרים לצד 1,000 פקחים ברחבי הארץ שהם כוח אדם תוספתי. אנחנו בוחנים ומחויבים בדיווח על-פי מדדים למידת הצלחת פעילותה של התוכנית. מדובר על שני ארגונים שהם שונים בתכליתם שוטרים ופקחים שמתאמנים יחד והחוק הזה הסדיר את הכשרת וסמכויות הפקח במדינת ישראל". ח"כ מירב בן ארי: "לדעתי, בגלל מצוקת כוח האדם והרצון להעלות את הביטחון האישי יש להרחיב את הסמכויות בחקיקה לפקחים על-מנת לתת להם יותר כלים".

חובב צברי, ראש מועצת קריית עקרון ויו"ר הוועדה לביטחון בשלטון המקומי: "צריך לתת לשלטון המקומי את הסמכויות. נשמח לסייע ולהרחיב את כל הנושא של השיטור העירוני. אני מציע להפוך את זה לחוק ולא כהוראת שעה. יש להפסיק את זה ושלכל יישוב שבו מתגוררים יותר מ-10,000 תושבים יהיה שיטור עירוני. מי שיכול לתת ביטחון אישי ופונים אליו בנושא הוא ראש הרשות, ויש לתת לרשות את הכלים לפעול". היועמ"ש לוועדה, עו"ד פרנקל שור, הסבירה מדוע פוצלה הצעת החוק: "הצעת הפיצול תאפשר להצעת החוק להמשיך כהוראת שעה עד לסוף יוני 2023 בהתאם לתקנון הכנסת. הצעת החוק לאורך השנים היא כהוראת שעה והממשלה מבקשת כהוראת קבע. אנחנו סבורים כי על-מנת לאשר את ההסדר כהוראת קבע צריכים יותר זמן. לכן הצעתנו הוא לפצל את הסעיף של הוראת השעה ולהאריכו לחצי שנה נוספת על-מנת לאפשר לוועדה לדון בסעיפי החוק הנדרשים וללבן אותם".

יו"ר הוועדה, פוגל, סיכם ואמר: "יש מכנה משותף והוא תחושת הביטחון של הציבור וכולנו רוצים לשפר אותו. אנחנו צריכים לסיים את חקיקה ולהכשיר את הכוחות לכך. שאלתי מה מדדי ההצלחה ואנחנו בהמשך צריכים לראות שיש תוצאה. נבקר בקורס השוטרים והפקחים ונבחן את נושא הכנסת השיטור ליישובים עם 10,000 תושבים. נפצל את הצעת החוק כדי לתקן בחלק מהסעיפים וגם נאפשר את הדחייה למשך חצי שנה, כדי לקיים את המערכת ולסיים את החקיקה. לא תהיה הארכה נוספת".