המכתב, שעליו חתומה עו"ד יעל דניאלי מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, גם מדגיש נושא דחוף נוסף העומד בפני עסקים קטנים ובינוניים בישראל: ריבוי תובענות ייצוגיות. מחקר של הרשות השופטת מצא כי 83% מהתובענות הייצוגיות שהוגשו בין 2018 ל-2019 היו תביעות סרק, כאשר 69% נסגרו עקב הסתלקות של התובע, ועוד 14% נסגרו עקב מחיקה, עיכוב הליכים, חוסר מעש, או סיבות אחרות שאינן פסק דין או פשרה. בישראל, שיעור התובענות הייצוגיות לנפש הוא הגבוה בעולם, כאשר 53.3% מהתובענות הייצוגיות שהוגשו בארה"ב בשנת 2020 הוגשו בישראל, למרות שאוכלוסייתה מהווה רק 2.87% מאוכלוסיית ארה"ב. בתגובה לאתגרים הללו, ההתאחדות מציעה מספר פתרונות לשמירה על תעשיית התובענות הייצוגיות על-כנה תוך החזרת הסבירות של הגשת תובענות ייצוגיות. הצעה אחת היא חובת פנייה מוקדמת, כאשר תובע מייצג יידרש לפנות לעוסק בכתב ולתת לו הזדמנות לתקן את ההפרה לפני הגשת התביעה. הצעה נוספת היא הקמת רשות מיוחדת לטיפול בתובענות ייצוגיות, שתשפר את היעילות וההוגנות של ההליך. היא גם מציעה לאמץ מודל ביטול, שבו חברי הקבוצה יצטרכו לבטל את הסכמתם לתובענה ייצוגית, במקום להצטרף, כדי להגביר את יעילות התהליך. ענף המלונאות מתמודד גם עם אתגרים בתחום מכון התקנים ונושא התמלוגים. מכון התקנים אחראי על אישור תקנים ישראלים ייחודיים המחמירים מאשר התקנים המקבילים להם בחו"ל. עם זאת, בהתאחדות המלונות חוששים שתהליך זה נועד לפגוע בתחרות באמצעות צמצום היקף המוצרים המיובאים. כדי להתמודד עם החשש הזה, ביקשה התאחדות המלונות פיקוח פרלמנטרי על מכון התקנים, שידרוש את אישור ועדת הכלכלה. הנושא השני שאיתו מתמודדת איגוד המלונות הוא העלות הגבוהה של התמלוגים על השמעת מוזיקה בפומבי. נכון להיום, חוקי זכויות היוצרים מחייבים את הצרכנים לשלם תמלוגים עבור השמעת מוזיקה ללא כל אמת מידה או הגבלה על הסכום המבוקש. הארגונים המחזיקים בזכויות הוכרזו על-ידי רשות התחרות כמונופול, והם דורשים מחיר קח-או-עזוב ("טייק איט אור ליב איט"). לפי נתוני התאחדות המלונות, בתי המלון כאן משלמים בממוצע פי 10 יותר על הפרה בגין השמעת מוזיקה בהשוואה לבתי מלון מקבילים במדינות המערב. הפתרון לעסקים בישראל שמציעה ההתאחדות הוא הקמת בית משפט לתמלוגים. בית משפט זה יבצע גבייה אחידה, גבייה אחידה שתרחיב את בסיס הגבייה תוך הפחתת מספר הגובים לצורך הגדלת סכום התמלוגים המועברים לאמנים. כמו-כן, בית המשפט יבחן ויאשר את סבירותם של שיעורי התמלוגים בהשוואה לנהוג בחו"ל.

ביום שלישי הקרוב (14.2.23) צפויה ועדת המשנה לקידום עסקים קטנים ובינוניים שע"י ועדת הכלכלה לקיים ישיבה ראשונה. לקראת הישיבה פנה לוועדה ירון קרביץ, מנכ"ל ובעלים של "דראגסטור פוד", עסק קמעונאות משפחתי קטן המפעיל שלושה מרכולים בתל אביב. לדבריו, העסק שלו חשוף לתובענות ייצוגיות הזויות, כלשונו, עקב תקלות מקומיות שבהן לא לכל המוצרים יש מחיר. חוק הגנת הצרכן מחייב את העסק לסמן מחירים על כל המוצרים, ולטענת קרביץ זו דרישה קיצונית ויקרה שקיימת רק בישראל. הוא סבור כי די בהצגת מחירים על גבי שילוט אלקטרוני ולא על כל מוצר בנפרד. לדבריו, סימון המחירים גורם גם להתייקרות המוצרים ומשית על בית העסק יותר הוצאות. קרביץ מבקש מהוועדה לבחון את הנושא ולקדם תיקון לחוק הגנת הצרכן שיאפשר הצגת תמחור בשילוט אלקטרוני בלבד, בהתאם לממצאי ועדת הפריון והרשות להגנת הצרכן.