יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, פתח את הדיון ואמר: הייתה קצת אי-בהירות לגבי בקשת הממשלה בנושא המשך הצבת החיילים בשב"ס בדיונינו השבוע. באתי בדברים עם השר וביקשתי ממנו להופיע בפנינו ולהסביר בדיוק ובבהירות את תוכניתו. אנו מבינים את חשיבות העניין, וגם את בהילות העניין כי היום פוקעת הוראת השעה. השר בן-גביר: "היו לא מעט ועדות, לא מעט מחקרים ולא מעט סקרים על נושא סוהרי החובה. בין כל אנשי המקצוע, וגם בכל הדיונים בכנסת, הייתה הסכמה כי האידיאל, המצב הנכון והרצוי, הוא שבני ובנות 18 לא יוצבו מול רבי מחבלים, במשך כל שעות היום, כאשר רוב הזמן הם יחד עם עוד סוהר אחד או סוהרת אחת, מול 50-150 מחבלים. הנתון הזה לבדו מסביר למה כל המומחים קבעו פעם אחר פעם שנכון להוציא אותם מהאגפים הללו, ואז עלינו עוד שלב עם האירועים של ההטרדות המיניות, המעשים המגונים והאונס. ברור שהמצב לא יכול להימשך, ושמעתי גם את גנץ ואת עמר בר לב מדברים על זה. אמרנו את זה גם כאופוזיציה, ואנו אומרים זאת גם עכשיו - להוציא אותם מהאגפים האלה וליישם מדיניות שמול המחבלים עומדים סוהרי קבע. השר גלנט רואה את הדברים כמוני, כעניין עקרוני שיש לטפל בו. יש לי הערכה לשב"ס ולכל הדרגים בו. ברור לי שזה לא בא להם בקלות, לוותר על כוח אדם שמגיע מצה"ל, וכל מערכת רוצה לשמר מצב. אבל צריך לדעת לקבל החלטות, ולא רק להקים עוד ועדה ועוד ועדה, ואני יודע שהמערכת מסוגלת להתמודד עם ההחלטה הזו. אם היה לי עכשיו תקציב פנוי במשרד לביטון לאומי, הדבר האידיאלי היה לשחרר אותו לטובת תקנים וסוהרים. אבל אין לי את זה במשרד, ואני כן מעוניין להתניע כבר את התהליך. אם הייתי יכול, הייתי מפסיק את גיוס החיילים לשב"ס, כבר היום, אבל מה לעשות שמדובר בכ-550 סוהרים כיום. כן ברור שאני רוצה שעד ה15 לאוגוסט שירות הסח"מים והסח"מיות ייפסק. אני מבין גם שיש דין ודברים מוצלח בין צה"ל לשב"ס, לגבי אפשרות של קיצור שירות לחלק מהחיילים, על-מנת שישתחררו מצה"ל ויוכלו להתגייס לקבע בשב"ס וזה יסייע לנו מאוד. בינתיים, נצטרך את גיוסי החיילים הקרובים, ואני מבקש מכם להאריך את הוראת השנה בחצי שנה, גם כדי לאפשר לנו גמישות. בכוונה ביקשתי חצי שנה, כדי להניע את התהליכים בתוך המערכת, אבל גם מבקש לשמר את המסגרת של הוראת השעה, על-מנת שאם נבוא ביולי או אוגוסט, ונראה שהצלחנו להעביר 70-80%, ונבקש עוד חודש חודשיים להשלמת המהלך, זו תהיה בקשה לגיטימית מבחינת כל הצדדים. זהו איזון ראוי בין הערכים של למנוע פגישה בסח"מים ובסח"מיות שלנו, לבין לא להשאיר את השב"ס במחסור של כוח אדם". יו"ר הוועדה: "כולנו, קואליציה ואופוזיציה, מברכים על הרצון להוציא בנות ובני 18 מהאגפים בהם נמצאים חלאות אדם. עם זאת, הייתי רוצה להבין במדויק מה יעלה בגורלם של כל חיילי החובה שיוחזרו משב"ס לצה"ל באוגוסט".

תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל: "באנו בדברים עם השב"ס, לאור מה שעלה בדיוני הוועדה האחרונים. מצאנו מנגנון שמסדיר פתרון לגבי שני מחזורי הגיוס האחרונים לשב"ס - כ-230 סוהרי חובה, שבאוגוסט תהיה להם יתרת שירות של עד 8 חודשים. להם נאפשר קיצור שירות לטובת שיחרור ומעבר לשירות קבע בשב"ס. בנוסף, אנחנו גם נבחן פרטנית כל בקשה של סוהר חובה אחר בנושא, וגם בכנסי המשתחררים הקרובים נציב עמדות שיציעו למשתחררים מכלל יחידות צה״ל להתגייס לשירות קבע בשב״ס. זוהי מבחינתנו מתיחת הגבולות, בגלל מחויבותנו לנושא. קיצור שירות חובה לטובת שירות קבע הוא פריבילגיה משמעותית. מי שיש לו יתרת שירות מעל שמונה חודשים., כפי שאמרתי בדיון הקודם, אנו יודעים לקלוט בצה"ל חזרה בצורה טובה עם מערכת מיון ושיבוץ שתדאג שאף חייל חובה שיוחזר לשירות לא ייפגע מהמעבר, ויהיה לו אופק שירות". יו"ר הוועדה: "אם אני מבין אותך נכון, הוראה כוללת לגבי שינוי מדיניות של קיצור שירות בצה"ל, היא בעלת השלכות רוחב ומשמעויות, אבל כיוון שמדובר בנושא וצורך לאומי, אתם תבחנו בקשות פרטניות, גם של מי שיש להם יתרת שירות גדולה משמונה חודשים". עו"ד מירי פרנקל שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון: "זה דורש גם את תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים, לוודא שהמענק שלהם לא ייפגע מהמהלך הזה". תא"ל ודמני: "ודאי, אבל זה מהלך שהתחיל מעשית רק לפני יומיים, אז כל האספקטים עדיין נבחנים". יו"ר הוועדה: "הוועדה תעמוד לרשותכם בכל דבר ועת לטובת חקיקה שתקדם את המהלך הזה".

ח"כ רם בן ברק: "היום, כמו בכנסת הקודמת, אני מהבודדים שמתנגדים להוצאת החיילים מהאגפים הביטחוניים. אם יש בעיה של הטרדות מיניות, מטפלים במטרידים, לא מרחקים את המוטרדים. בני 18 הם לא ילדים, הם משרתים ביחידות קשות ונלחמים במחבלים ועומדים מול רוצחים. אני גם מזהה פה פתח בעייתי - מחר יהיו הטרדות מיניות במג"ב, או יחידות אחרות בצה"ל, ויחליטו להוציא משם את החיילות". ח"כ שלום דנינו: "עדיין לא קיבלנו מענה ברור לסוגיה מהדיונים הקודמים - האם יש לשב"ס תקציב ותקנים לקלוט את אותם חיילים כסוהרי קבע?" תת גונדר תמי עזרא, ראש חטיבת כוח אדם בשב"ס: "אנחנו ארגון היררכי, והחלטת השר תבוצע במלואה, ולכן נערכים לגיוס חירום. כ-75% מסוהרי החובה הרלוונטיים כבר הביעו רצון להתגייס לקבע, וכ-65% מהם נמצאו מתאימים, כלומר לדעתנו מדובר בפוטנציאל כל כ-150 סוהרי קבע אם יקצרו להם את שירות החובה. חשוב לציין שהארגון כבר היום זקוק לסיוע בהיבטי תקינה, וכבר היום יש גם עליית בהיקף המחאה האוכלוסייה של האסירים הביטחוניים. יש לא מעט מועמדים רוצים להתגייס לשב"ס, והתקינה והתקציב יכולים לבצע מהפך בארגון, שכרגע יש בו התפטרויות, בגל השחיקה של סגל הקבע". ח"כ דנינו: "לא קיבלתי תשובה ברורה. יש לך תקנים עבור 150 הסוהרים שישתחררו?"

תג"ד עזרא: "יש לי תקנים עבור המשימות של מחר בבוקר באגפים הפליליים. עבור המשימה הספציפית של האגפים הביטחוניים אין תקנים". ח"כ גדי איזנקוט: "היות שאין זמן, ממליץ לאשר את הבקשה שהונחה בפנינו. גם אני פעלתי בעבר לסיים את שירותם של חיילי החובה בשב"ס. בטווח הארוך, אנחנו חייבם לבחון את הנושא במסגרת הרחבה יותר, במסגרת דיון מול מערכת הביטחון, של איזו מסגרת של שירות חובה אנו הולכים אליה. האם עדיין צבא העם? האם שירות לכל? אני בהחלט מוצא טעם רב לשירות במשטרה ובשב"ס במסגרת שירות לאומי בקהילה. ניתן לשרת שם כחמ"ליסטים, מאבטחים, תצפיתנים, ואת זה יכולות לעשות כלל האוכלוסיות, לרבות ערבים ומיעוטים. חייבים לקיים את הדיון הזה יחד עם ההבנה של הדמוגרפיה ולאן הולכת החברה שלנו". יו"ר הוועדה: "בהחלט יש טעם בקיום דיון כזה, ובהחלט יש מקום לשקול את הרעיון של הזזת סוהרי קבע לאגפים הביטחוניים, והזזת חיילים לתפקידים אחרים בשב"ס". השר בן-גביר: "הלוואי שהיה לנו את הכסף כרגע. אני בדרישות התקציביות שלי לא ביקשתי סקטור זה או אחר, אלא 14 מיליארד לחיזוק משטרה, שב"ס וכב"ה. אני גם מסכים שיש יחידות מובחרות בשב"ס, כמו מצדה ויהלום, שיכולות להרוויח מכוח אדם לוחם שיגיע מצה"ל, אבל כיום החוק מאפשר הצבת חיילים רק בתפקידים הקשורים לאגפים הביטחוניים. בהחלט אפשר לדון בהצעה כזו ואני מניח שאתמוך בה. כן אבקש מהשב"ס גם לבחון הזזות פנימיות של סוהרים לטובת האגפים הביטחוניים כחלק מתהליך שחרור סוהרי החובה". יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם: "ועדה זו היא אולי המקום היחיד במדינה שמסוגל כיום לקיים דיון רציני בנושא אופי השירות הביטחוני והלאומי העתידי, כפי שהציע ח"כ איזנקוט, מבלי שיהפוך להורדת ידיים פוליטית. אני ממליץ לחבריי הוועדה לקבל את בקשת הממשלה להאריך בחצי שנה את הוראת השעה. השר אמר בכנות ראויה שחצי שנה היא פרק זמן שייתכן שידרוש מהם לשוב לוועדה ולבקש עוד הארכה מסוימת. אם הכל ילך כשורה, הם לא יגיעו לכאן, ואם יגיעו, נהיה כבר במציאות של אחרי אישור תקציב מדינה חדש, ונוכל לבחון את הדברים אל מול המציאות ולא מול משאלות לב". צוות הייעוץ המשפטי לוועדה הקריא את נוסח הצעת החוק, והדגיש כי יוכנס סעיף תחילה המבהיר כי החוק נכנס לתוקף החל ממחר, ה-16 לפברואר, למקרה שהצעת החוק לא תאושר בקריאות שנייה ושלישית עוד היום. לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה להצבעה את הצעת החוק וזו אושרה ללא מתנגדים, ועם נמנע אחד.