נציג משרד מבקר המדינה דוד בר: "עוד לפני האסון בטורקיה, הנחה מבקר המדינה שני אגפי ביקורת במשרדנו לבצע ביקורות. הדוח מבוצע עתה בחטיבה לשלטון מקומי והוא שוקל לפרסם אותו בקרוב כדוח מיוחד. מכלול הליקויים בדוח מ-2018 מציג תמונה עגומה של רמת המוכנות של התשתיות בשל היעדר יד מכוונת". נציג משרד מבקר המדינה נתן שפיגלמן: "כמעט לא נעשה דבר מאז דוח המבקר ב-2018. רק 50 מתוך 1,600 בתי ספר קיבלו חיזוק כנגד רעידות אדמה. רק תחנת כיבוי אש אחת חוזקה. תקציבים שהוקצו לטובת העניין לא נוצלו ואף קוצצו לאורך השנים. אין גוף מרכזי שיש לו יכולת לתכלל משבר בסדר גודל של רעידת אדמה". ראש המכון הגאולוגי, הפרופסור זוהר גבירצמן, עדכן על הנעשה אצלם: "הרעידה שהתרחשה בטורקיה מעוררת דאגה גם אצלנו. רמת הפעילות הסיסמית עלתה והיו רעידות קטנות נוספות שהציבור אפילו לא הרגיש. אנחנו טובים יותר במענה לחירום מאשר בהיערכות לרעידות אדמה, לטווח הארוך. בתהליך היערכות, אנחנו לא מונעים כל נזק, אלא רק מקטינים אותו. אנחנו זקוקים ל-13 מיליון שקל בשנה לתחזוקה של מערכת תרועה ואם לא - היא תחליד ותצא מכלל שימוש. גם צנרת הגז שעוברת מלב הים אל האזרח, נתונה לסיכונים ביולוגיים כמו תאוצת קרקע ועוד. אין תשתית ידע בים, בשונה מהיבשה".

נציגת המל"ל הילה שמש: "המל"ל מבצע הערכות מצב שנתיות ובעוד שעה קלה ממש יתקיים דיון אצל ראש המל"ל. נתנו גם המלצות לשנת 2023, ביניהם חיזוק מבנים, מערכת ההתרעה, תקצוב ארוך טווח, השלמת התקינה לצמצום הפער בנושא שיקום, וכמובן סיוע בינ"ל. השנה יתקיימו שני תרגילי היערכות גדולים במרס ובנובמבר. באשר לתשתית הולכת הדלק – נעשתה עבודה משותפת עם משרד האנרגיה ושם יש התקדמות משמעותית. באשר לנמל תעופה חלופי – בתרחיש איום קשה שבו ייפגעו נמלי התעופה בן-גוריון ורמון, נסתייע בצה"ל". מנהל ועדת ההיגוי הבינמשרדית לרעידות אדמה ברח"ל, אמיר יהב: "בוועדת ההיגוי חברים כ-40 ארגונים ויש ביניהם תיאום כמובן. הוועדה מתכנסת אחת לחודשיים שלושה. התקציב צומצם מ-15 מיליון ל-6 מיליון. לקחנו את דוח המבקר כתוכנית עבודה. אנחנו מקדמים את מרכז המומחים להערכת נזקים מהירה לאחר רעידה. עם רשות העתיקות הקמנו יחידת חילוץ 'הקסדות הכחולות' המתמחה בחילוץ אנשים ומוצגי תרבות מאתרי מורשת שעלולים להיפגע. אנחנו פועלים גם עם משרד השיכון ועד עתה הוכשרו 2,000 מהנדסים למיון מבנים לאחר רעידת אדמה".

גאולוג המכון לביטחון לאומי, הד"ר אריאל היימן: "ישראל נמצאת ברמת סיכון גבוהה, דומה לאירוע בסדר הגודל שקרה בטורקיה. שם זה השפיע על 13 מיליון איש ויחסית לטורקיה זה קטן, אבל רעידה בישראל בסדר גודל דומה, תשפיע על המדינה כולה. תחשבו כמה אנשים מתעסקים בארץ כל היום באיום האירני. וכמה ברעידת האדמה? בסה"כ שני אנשים, שזהו כל עיסוקם. המדינה לא מחנכת את תושביה לאירוע כזה ועם כל מה שקורה היום, אחרי עוד דיון או שניים זה יירד מסדר היום". נציגת משרד החינוך אילנית שושני: "מתוך 1,600 מוסדות חינוך שנמצאים בסכנה בעת רעידת אדמה – חוזקו עד כה 87 מבנים. בשל שיקולי כדאיות ישנם מבנים שנפסלים ונבנים מחדש. מעל 80 בתי ספר אושרו לפסילה וטרם תוקצבו". היו"ר נדהם מהנתונים: "ילדי ישראל מגיעים לכמעט 1,600 בתי ספר שאינם בטוחים. למי מאיתנו יש אומץ להביט להורים בעיניים ולומר להם שהם שולחים את ילדיהם לבית ספר שאינו בטוח? זה אסון ברמה לאומית". נציגת משרד הבינוי והשיכון רחל שגיא: "אנחנו מטפלים בבניינים שיש בהם רוב של דיור ציבורי. עד היום חיזקנו 91 מבני מגורים, בסכום של 280 מיליון ש"ח מתקציבי המשרד. מיפינו 80,000 בניינים שנמצאים בסיכון להתמוטטות בעת רעידת אדמה. מתוכם 28,000 בניינים במצב של סיכון גבוה במיוחד. ומעל כל אלה, המוקד העיקרי הוא 1,871 בניינים ב-10 הישובים על השבר הסורי אפריקני, אבל כרגע התקציב שלנו מאפשר לטפל רק ב-200".

נציג משרד האוצר עשהאל צור: "למעלה משני מיליארד ש"ח הושקעו בעשור האחרון בהתחדשות עירונית, הרבה באמצעות תמ"א 38 שנועדה להתמודדות עם רעידות אדמה. כשיש דרישות תקציביות הם הרבה פעמים מתועדפות על-ידי המשרדים. על המשרדים לשים את זה בראש סדר העדיפות". היו"ר לוי העיר: "התקציב צריך להגיע מתוך המדינה ולא מתוך המשרדים. אני קורא למשרדי הממשלה שלא להגיש את התקציב המבוקש לנושא. משרד האוצר הוא זה שצריך לקחת אחריות ולומר כמה תקציב הוא מקצה לחיזוק מבנים. יש לצבוע תקציב ייעודי ולא כחלק מהתקציב הכולל". נציג משרד הבריאות שמש דוד: "מבחינת התקן, רוב בתי החולים הוקמו לפני 1980. עם פרסום דוח המבקר ב-2018 הוקצו 60 מיליון למיגון בתי החולים זיו, פוריה וסורוקה. אדגיש כי התקציב שהוקצה הוא רק למוסדות רפואה ממשלתיים. כדי לשקם בתי חולים ממשלתיים נזדקק ל-200 מיליון ש"ח נוספים. מדובר על מיגון צוברי חמצן, מיגון גנרציה ותשתיות הנדסיות אחרות. רק על מיגון מאגרי המים במוסדות רפואה אנחנו בחסר של 28 מיליון ש"ח. אם נצטרך לפרוס את מיגון כל מוסדות הרפואה בארץ מדובר על מאות מיליונים ואף מיליארדים". סמנכ"ל מבצעים מד"א גיל מושקוביץ: "מד"א לא מתוקצב לחירום לכן יש קושי להיערך. ישנה תוכנית שאושרה ומוכנה להפעלה, אבל לא מתוקצבת. התוכנית מדברת על הקמת 150 נקודות טיפול ראשוניות בעת אסון עם עשרות אלפי נפגעים". הנימה האופטימית היחידה בדיון הגיעה מכיוונו של סמנכ״ל תפעול ואחזקה חברת נתיבי ישראל ארז סיקסיק: ״מבין 606 גשרים בכבישים הבין עירוניים, ישנם סך הכל שמונה גשרים שהם עדיין בתוכנית עבודה לחיזוק. את החיזוקים לגשרים האחרים עשינו כבר קודם מתקציב משרד התחבורה. אנחנו מוכנים במצב לא רע לרעידת אדמה״.