עדת הבריאות קיימה דיון בנושא התוכנית למניעת אובדנות, במסגרת היום המיוחד למניעת אובדנות בכנסת שנערך ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ אוריאל בוסו. בפתח הדיון אמר (יום ג', 21.2.23) ח"כ בוסו: "בישראל כיום מוכרים קרוב ל-400 מקרים של אובדנות בשנה וכן כ-6,000 מקרים של ניסיונות התאבדות. ההערכה היא שיש דיווח חסר במספר מקרי האובדנות כך שלמעשה מספר המקרים גדול בכ-30%. אלו מספרים שלא נתפסים ואין כמעט היום אדם שלא מכיר מישהו שהתמודד עם מחשבות או ניסיונות אובדניים. אפשר וניתן לצמצם את התופעה הקשה הזו". השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "התוכנית למניעת אובדנות נמצאת על סדר היום של הממשלה, הוקצו הרבה משאבים למשרד הבריאות בתקציב הקרוב, במטרה להגביר את המענים בתחום של בריאות הנפש. בדיון בשנה שעברה נאמר כאן שרק ב-10% מבתי הספר מופעלת התוכנית ואת זה צריך לשנות. המורים, החברים בבית הספר זו קבוצת השווים שרואה את המצוקה ומשם יכולה להגיע האינדיקציה הראשונית טרם נוצר כדור שלג מתגלגל. העולם הזה חשוב לי וגם בתפקידי הנוכחי פתחתי את המשרד שלי לבני נוער, אנחנו יוזמים שיתופי פעולה ומקצים משאבים לעבודה עם נוער בסיכון בנושאים הסביבתיים ואני קוראת לעמותות שפועלות בתחום של בריאות הנפש לבוא ולשתף איתנו פעולה". סגנית שר האוצר מיכל וולדיגר: "הגדלנו את התקציבים המוקצים למטרה זו ובתקציב הבא נגדיל עוד יותר. התוכנית למניעת אובדנות פועלת היום ב-155 רשויות מתוך 255 והשאיפה היא להגיע עד 2025 לכל הרשויות בארץ. אנחנו מבינים את גודל השעה והמצוקה ואת הצורך החשוב הזה לתת מענים ועובדים באופן רציף מול כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. למרות הנושא הכאוב אני אופטימית ומאמינה שנצליח". מירי כהן, מנהלת קשרי ממשל ותוכניות לאומיות במשרד הבריאות: "בשנת 2020 היו בישראל 437 התאבדויות. זו עלייה לעומת 428 מקרים ב-2019, וירידה לעומת 449 מקרים ב-2018. חששנו שבמשבר הקורונה תהיה עלייה במספר ההתאבדויות ולכן פעלנו להגברת המעקב והמענים כדי למנוע התפרצות בזמן וגם אחרי הקורונה. בסופו של דבר לא ראינו עלייה במספר המקרים אבל אנחנו כן רואים עלייה בהיקף המצוקות הנפשיות אצל ילדים ונוער ולא רק אצלם. הרשויות שנכנסו לתוכנית הוכנסו על-פי ניתוח הנתונים שלנו על אובדנות ולא באופן מקרי. אנחנו עושים פעילות מאומצת כדי לרתום את הרשויות ונעזרים גם במשרד הפנים, זה חשוב ומציל חיי תושבים". יעל פומרנץ, מנהלת היחידה למניעת אובדנות במשרד הוסיפה: "אנחנו רואים היום פער גדול מאיפה שהיינו לאיפה שאנחנו היום. יש היום עשרות שומרי סף שנוגעים באוכלוסיות הסיכון. כל הרשויות המקומיות הגדולות ועם שיעורי האובדנות הגבוהים בישראל כבר בתוך התוכנית או בשלבי הטמעה באופן שמכסה חלק ניכר מאוכלוסיית ישראל". חווה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה חינוכית במשרד החינוך: "הכשרנו השנה 3,000 פסיכולוגיים וכמעט את כל היועצים החינוכיים, יש כאן שינוי מאוד גדול ביחס של מערכת החינוך לנושא הזה ביחס לפעם, אך ישנו חוסר עצום בפסיכולוגים ופסיכיאטריים וקיים קושי ביכולת לזהות את המצוקות אצל בני הנוער. חשוב לתחזק ולתגבר את המענים ברשויות שכבר נמצאות בתוכנית ולא רק לפעול להוספת רשויות נוספות. זה מאמץ עצום בפני עצמו". ח"כ מאיר כהן: "יש חשיבות רבה לזמני ההגעה והטיפול במשפחות שמתמודדות עם מקרה של אובדנות ואנחנו צריכים לראות איך ניתן להגיע אליהן בזמן ולתת להן מענה מלא ורציף. יש לי המון כבוד לעמותות שפועלות בתחומים האלה, הן הנפש הטובה והתוספתית לממשלה, אבל לאט-לאט הממשלה מעבירה אליהן את האחריות ובלי משים- הפרטנו את האחריות שלנו ממשרדי הרווחה, הבריאות והחינוך". ח"כ יאסר חוג'יראת: "הרשות המקומית היא מנהלת את כוח האדם בתוך בתי הספר, בשירותי הרווחה וחשוב שכולם יעבדו יחד כדי לזהות מוקדם את סימני המצוקה שעלולים להוביל לאובדנות ובכך להציל חיים". ד"ר אבשלום אדרת, עמותת בשביל החיים: "אני מקווה שבתקציב החדש ימצא פתרון להגדלת המשאבים לנושא. הצבא שהתחיל בתוכנית מניעה לפני 14 שנה משקיע 70 מיליון ש"ח בשנה בנושא והצליח לרדת מ-30-40 מקרים בשנה ל-10-14 בשנים האחרונות. לעומת זאת המדינה מקצה לנושא רק 17 מיליון ש"ח בשנה. זו טיפה בים וזה לא מתקבל על הדעת. הצענו תוכנית להעלאת התקציב לפחות בעוד 10 מיליון ש"ח ואני מקווה שהיא תתקבל, כי אי-אפשר להציל חיים עם סכומים כאלה קטנים".