בפתח הישיבה אמר שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר, כי ב-20 השנים האחרונות אוכלוסיית ישראל גדלה ב-50% והתוצר החקלאי לא עלה בפלפל צפונה או במלפפון דרומה. "לצערי, במשך שנים החקלאות חטפה מכה לא פשוטה, בעיקר בהצהרות אבל גם במעשים. ממש למזלנו הממשלה הקודמת לא הצליחה לממש תוכנית לחקלאות שהייתה עלולה להיות מכה, לא רוצה לומר מכת מוות, אבל מכה אנושה לחקלאות בדמות מבט אופטימי לייבוא ומבט פסימי לייצור בארץ", אמר השר. הוא אף התייחס לרפורמה ואמר: "ההורדה של המכסים הייתה זריזה ומדויקת, בעוד שבתמיכה לחקלאים ההצעה היא מעניינת והביצוע הוא כושל".

עוד הוסיף דיכטר: "חקלאים שהרפורמה גדעה את הענף שלהם לא פונים לקבל תמיכה ישירה. כשאתה רואה חקלאי שזכאי ולא פונה, מסתבר שהסכום שהאוצר מוכן לתת בגין הורדת מכסים הוא מגוחך, שהחקלאי לא מוכן לבוא לבקש. הוועדה, המשרד והממשלה רואים הזדמנות, יחד עם החקלאים, להגדיל את התוצרת ולפרוץ את תקרת שני מיליון הטון. את ההזדמנות הזו אני לא מתכוון להחמיץ וגם לא הממשלה". סגן השר, ח"כ משה אבוטבול, הוסיף כי המשרד לא יוותר על איש שצריך את העזרה שלו.

ח"כ אלון שוסטר, שר החקלאות לשעבר בממשלת נתניהו, בירך את השר וסגנו על רוח הדברים ואמר כי לצערו הממשלה הקודמת, שבה היה חבר, המשיכה תקופה של שנים של התנכרות לחקלאים ברפורמה לא מאוזנת. לטענתו, "האוצר ממשיך לתעתע ולסכן את הייצור המקומי, היבוא יגבר, הטייקונים המקומיים יתחזקו והאזרחים לא יהנו מהורדת מחיר". ח"כ עופר כסיף אמר כי צריך למצוא את הדרך שגם תחזק את החקלאות המקומית, גם בחברה הערבית, וגם תוריד מחיר. ח"כ אליהו ברוכי בירך על כך שעברנו שנת שמיטה בלי שניטעו עצי פרי כלל. יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, דובי אמיתי, אמר כי "שתי פעימות של הורדת מכסים כבר נחתו על החקלאות. ענף השום חוסל ויש עוד ענפים שבדרך, לכן צריך לעצור ולהוריד מחוק ההסדרים את כל הפרקים שהאוצר השחיל פנימה עד שלא תהייה תוכנית סדורה. האוצר אומר למשרד החקלאות שהתמיכה הישירה צריכה להיות 760 מיליון שקל, אנחנו חושבים שזה צריך להיות מיליארד שקל ומשרד החקלאות חושב שזה צריך להיות משהו באמצע. איך שלא מסובבים את זה נוכל במקסימום לקבל 150 מיליון".

היו"ר ביטן אמר בתגובה כי בשבוע הבא יכנס את הוועדה לדיון ארוך ומקיף, ובו יבקש הסברים איך הגיעו לסכום הזה ואיך מתוך 760 מיליון שקל נשאר לחקלאים רק 150 מיליון. סמנכ"ל משרד החקלאות, צביקה כהן, הסביר כי המכסים ירדו בפעימות, והוסיף כי אחרי שירד המכס על השום הופחת שטח הגידול שלו מ-8,000 דונם ל-2,000 דונם "ונגמר השום הישראלי". לדבריו, לחקלאים הציעו 120-132 שקל לדונם, סכומים זעומים שאיש לא יבוא לקחת. עוד הוא הסביר, כי בעוד שפדיון העגבנייה הוא 20-25 אלף שקל לדונם התמיכה הישירה המוצעת לחקלאי היא 250 שקל לדונם. "המספרים האלה לא הגיוניים ולא מתחברים", אמר. רפרנט חקלאות באגף התקציבים באוצר, גלעד קצב, ציין כי ההסכמות עם החקלאים מיולי 2022 היו מפורטות לפרטי פרטים, והדבר מתוקצב ב-2022 וגם ב-2023-2024. ח"כ שוסטר טען מנגד כי האוצר לא עומד בהסכמים. היו"ר ביטן דרש לדעת כמה כסף מתוקצב, וקצב השיב כי התקצוב היה לפי תחזית ביצוע. שר החקלאות דיכטר התערב ואמר כי בהסכם הקואליציוני נקבע שהרפורמה תבוטל והממשלה תביא הסכם חדש, למעט הורדת המכסים. הוא הוסיף כי הורדת המסכים משמעותה תמיכה ישירה של 760 מיליון שקל, הבעיה היא שביישום נוצר פער. השר דיכטר על כוונתו להיפגש עם שר האוצר, ואמר: "אני מאמין שנוכל להגיע להסכם עוד היום". קצב התייחס לסכום לאחר בדיקה ואמר כי הוא לא יודע מה הסכום המדויק, אך מדובר על תקצוב באזור של 200 מיליון שקלף וכל שקל שהובטח יצא. ח"כ שוסטר זעם ואמר כי זו רמייה מתוכננת ועזות מצח, וכי האוצר הפר את ההסכמות כבר כעבור שבועיים. היו"ר תהה איך האוצר מגיע ל-200 מיליון שקל ושאל אם יש להם מחשבון מיוחד. סמנכ"ל משרד החקלאות כהן הגיב ואמר כי יהיה משבר בגידולי תפוח האדמה והגזר בעוטף עזה גם כשהתמיכה תהיה 700 מיליון.

החקלאי ירון בלסחן, תושב רמות נפתלי, סיפר שהוא מגדל אגסים ותפוחים ואמר: "בשנה שעברה, ברשעות, חתם שר האוצר על צו הורדת מכסים. הסיטונאים באו למגדלים ואם קיבלתי 3 שקלים וחצי לקילו אגסים השנה זה ירד ל-3 שקלים. הפדיון ירד ביותר מ-2,000-1,500 שקל לדונם. היבואנים הורידו מחירים לחקלאי אבל מכרו באותו מחיר לצרכן. כבר השנה יעקרו מטעים ולא יהיה במי לתמוך, היבואנים יישארו לבד וימכרו באיזה מחיר שהם רוצים". נציג משרד החקלאות, אורי צוק בר, אף הוסיף כי השום מגיע לנמל במחיר של 4 שקלים וחצי לקילו, אבל נמכר לצרכן במחיר של 28 שקלים לקילו. היו"ר ביטן סיכם את הדיון ושב ואמר כי יכנס את הוועדה לישיבה ארוכה ומקיפה בנושא כבר בחמישי הבא.