ועדת החוקה המשיכה (יום ד', 22.2.23) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון - חיזוק הפרדת הרשויות) - ביקורת שיפוטית על חקיקה. זהו הסדר נוסף מבין ההסדרים הכלולים בטיוטת הצעת חוק-יסוד: השפיטה שבהם דנה הוועדה. ההסדר המוצע, עוסק בביקורת שיפוטית על חקיקה, וכולל את הרכיבים הבאים:
הצבת דרישה שביטול חוקים, הגבלת תוקפם או שינויים ייעשו רק בבית המשפט העליון, בהרכב של כל שופטיו ובתמיכה פה-אחד; ורק אם "החוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד"; קביעת מנגנון להעברת שאלות חוקתיות לבית המשפט העליון; וקביעת מנגנון התגברות שיאפשר לרוב של 61 ח"כים "לחסן" מראש חקיקה מפני ביקורת שיפוטית עליה, גם כשהחוק עומד בניגוד לאמור בחוקי היסוד, וגם "להתגבר" בדיעבד על פסק דין של בית המשפט שקבע כי החוק אינו תואם את חוקי היסוד, וזאת למשך פרק זמן של עד שנה מסיום כהונת הכנסת שחוקקה את ההסדר המתגבר, ואם התקבלה החלטה בכנסת העוקבת- תוקפו יהיה קבוע, תוך קביעת החרגה ביחס לסעיפים מסוימים בחוק -יסוד: הכנסת אשר נדרש כיום רוב של 80 ח"כים לשינויים.
הדיון נמשך בשאלה מהי "הוראה ששוריינה בחוק יסוד", בהתאם לנוסח הצעת החוק המגביל את הביקורת השיפוטית על חוקתיות של חקיקה ק למקרים בהם החוק "סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד".
ח"כ
יואב סגלוביץ' (יש עתיד) התייחס לדיון החסוי שנערך אתמול עם שורת גורמים משפטיים בכירים: "אם זו הייתה הצעת חוק ממשלתית שעוברת תזכיר והתייחסות של כל הגופים לא היינו נדרשים לדיון של אתמול. בשורה התחתונה היה דיון חשוב מאוד לגבי השלכות האירוע הזה על יכולת המדינה להגן על כוחות הביטחון ועל המדינה עצמה מפני תביעות בטריבונלים בינלאומיים. המדהים בתהליך הזה לאחר שמה שאמרו שמדיר שינה מעיניי לא מהיום, שלא היה שום דיון לא במשרד הביטחון לא במל"ל, וזה נכון לכל התחומים - כספים, כלכלה, מעמד האישה, לא יכול להיות שחבילת חקיקה כזו תעבור ללא התייחסות ממשלה ותיערך בכזה חפיף. חלק מהאנשים פה לא מבינים מה המשמעות של להיעצר בחו"ל או להיתבע, ואבקש דיון נוסף פתוח על הדברים שהציבור צריך לשמוע. ההבדל בינינו הוא שאני מדבר מתוך ידע ולא מתוך הנחת עבודה".
יו"ר הוועדה ח"כ
שמחה רוטמן: "שמעתי את הערות הייעוץ המשפטי ביחס לביקורת שיפוטית והשאלה באיזה חוקי יסוד מדובר. בעולם מתוקן היינו מדברים על ביקורת שיפוטית לגבי חוק יסוד ששוריין ב-61. חוק יסוד שלא שוריין ב-61, הביקורת השיפוטית לגביו מייצרת קשיים מבניים. אני לא רוצה לעשות זאת כדי לא להחריג את האפשרות לעשות ביקורת שיפוטית על-פי חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו. ברמת ההתנהלות המודל הדיאלוגי הזה טוב וימנע אצבע קלה על ההדק. אם בית המשפט חושב שהכנסת פגעה או סתרה זכות ששוריינה בחוק יסוד ואחת היא אם השריון הוא פורמלי או שהכנסת אמרה שהיא לא רוצה שחקיקה תפגע באותם עקרונות, הביקורת החוקתית העיקרית נעשית כאן בכנסת ובוועדת החוקה.
"אני מניח על השולחן את האפשרות לאמץ את מה שמכונה הצהרת אי-ההתאמה' או ביקורת שיפוטית במודל הבריטי או הניו-זילנדי - בית המשפט לא מבטל את החוק אבל מביע את עמדתו. אם יחשוב בית המשפט שחוק מסוים סותר חוק יסוד - יצהיר אי-תאימות והכנסת תדון בנושא ותחליט אם היא מקבל או לא, או מתקנת את החקיקה. זה מודל דיאלוגי שמוריד מתחים מבית המשפט, שיוכל להיות עם אצבע קלה יותר על ההדק כי בסוף ההדק אין נשק אטומי אלא הצהרת אי-תאימות רכה וגם הכנסת תיענה הרבה יותר להצעות מאשר לדרישות. אחת הטענות כלפי הקואליציה היא על הדרך הכופה שמונעת הידברות, אז אם בית המשפט כופה עלינו ומונע לחוקק חוק מסוים, הכנסת מייצרת תנועת התנגדות".
לשאלת ח"כ סגלוביץ' ביחס לזכויות הנגזרות (שאינן מנויות) אמר: "אני מאוד מקווה שיהיה לנו חוק משוריין ב-61 שמגן על
חופש הביטוי, בוודאי הפוליטי אך כל זמן שהכנסת לא התירה ונתנה סמכות מפורשת לבית המשפט לבצע ביקורת שיפוטית אסור לו לעשות את זה גם אם זה למטרה הכי טובה. היום אין לו את הסמכות לבטל חוקים על-פי חופש הביטוי או השוויון כי הם אינם מעוגנים".
סגלוביץ': "רק בזכות פסילה כלשהי נמנע מצב בו המדינה תעמוד בפני טריבונל בינלאומי. כל מומחי הדין הבינלאומי, הבכירים ביותר, של ה-20 שנים האחרונות אמרו זאת גם בפורום הפתוח".