הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי התכנסה (יום ד', 22.2.23) לדיון בנושא משבר הגרעון במוסד לביטוח לאומי - ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה - דוח שנתי 66א. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי בשנת 2027 התשלומים של המוסד לביטוח לאומי צפויים להיות גבוהים מהתקבולים ובשנת 2044 קרן המוסד לביטוח לאומי צפויה להתרוקן לחלוטין. ח"כ מיקי לוי, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה: "אם הביטוח הלאומי יגיע לחדלות פירעון תהיה פה קטסטרופה חברתית וכלכלית במדינה. התרוקנות הקופה בשנת 2044 תוביל לפגיעה חמורה בחוסן החברתי. ממשלות ישראל לאורך הדורות נושאות באחריות לחיסול המוסד לביטוח לאומי. זה יהיה אסון לכל אזרחי ישראל וזה פשוט מרתיח אותי. מטריד אותי שאין תוכנית ממשלתית כוללת. הייתה החלטת ממשלה בשנת 2015 לבחון את התוכנית ומאז לא קרה כלום. חמישית מתקציב המדינה הולך למימון של הביטוח הלאומי. ההחלטות על עצמאות הביטוח הלאומי צריכות להתקבל על-ידי הממשלה. צריך להכין הצעה לממשלה להבראת הביטוח הלאומי".

"העלאת גיל הפרישה היא תרופה זמנית"

לפי הדוח האקטוארי המלא של המוסד לביטוח לאומי העלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים ל-68 תדחה את אזילת קרן המוסד לביטוח לאומי בכ-10 שנים ל-2053. במשרד מבקר המדינה טוענים כי על הממשלה לבחון דרכים להתמודדות עם העלייה בתוחלת החיים של גברים ונשים שתהייה בת-קיימא. העלייה המתמשכת בתוחלת החיים מחייבת בחינה של מתווה העלאת גיל הפרישה של נשים תוך השוואה למקובל בעולם. "העלאת גיל הפרישה היא תרופה זמנית אך לא פתרון לטווך הארוך" כך אומר עו"ד יצחק סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה. לדברי עו"ד סעד: "בשנים הקרובות יהיו שינויים דמוגרפיים משמעותיים הן בהזדקנות האוכלוסייה והן בשינויים תעסוקתיים. בשנים הקרובות תשלומי הריבית ופירעונות הקרן לא יוכלו להירשם ולשמש כחלק מהכנסות המדינה ומשרד האוצר ייאלץ להזרים כסף למוסד. משרד האוצר ייאלץ להמשיך לרשום את הוצאות החזר הריבית והקרן בתקציב המדינה ולשלם אותן. אולם, שלא כמו בעבר, סכומים אלה לא יחזרו ויירשמו בצד ההכנסות של תקציב המדינה וייווצר גידול בפער בין הכנסות להוצאות בתקציב המדינה. פער זה, אם לא יטופל, צפוי לגדול עם השנים ומהווה סיכון לקיימות הפיסקלית של תקציב המדינה". במוסד לביטוח לאומי טוענים כי הגרעון האקטוארי הוא נושא משמעותי ויש לקיים דיון מעמיק ואמיתי לגביו ברמה הממשלתית והציבורית. אלעד זכות מהמוסד לביטוח לאומי: "דבר חיוני מבחינת תפיסתנו הוא לא רק האיתנות הפיננסית אלא עצמאותו של המוסד כנפרד ממוטיבציות ממשלתיות והבטחת זכויות לכלל תושבי המדינה בדורות הבאים. לא רק קצבאות קיום ועוני בליבתנו אלא גם קצבאות אוניברסליות שמצאנו כי הן תורמות להפחתת עוני ואי שוויון". רמי דניאל שלום, סגן האקטואר של הביטוח הלאומי: "פתרון הגרעון האקטוארי צריך להגיע בדרך של חקיקה. כל שינוי חקיקה משפיע בצורה ישירה על ההכנסות או התשלומים של הביטוח הלאומי. צריך לדאוג לכך ששינויי החקיקה ישאירו לכל הפחות את המצב של הביטוח הלאומי כפי שהוא ולא ירעו את הקופה הציבורית". דוד בדל, המועצה הלאומית לכלכלה: "אנחנו במועצה הלאומית לכלכלה נסיים את דיוני התקציב הקרוב ונתפנה לדיונים מעמיקים בנושא המוסד לביטוח הלאומי לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי. הדיון צריך להיות בהתחלה סביב שאלת עצמאות הביטוח הלאומי. האם המוסד צריך להיות מוסד ביטוח בפני עצמו או שהוא צריך להיות זרועה ביצועית. בתפיסה שלנו השאלה הזאת עדיין לא הוכרעה. בנק ישראל לא שותף מלא לתוצאות של דוח האקטואריה של הביטוח הלאומי. אני לא בטוח שחייבים לענות על השאלות האלה בצורה נחפזת. העברת שינויים בתקציב המדינה יכולים לשנות את התמונה הכלכלית בטווח הזמן הקרוב". באגף התקציבים באוצר טוענים כי הם מעבירים מדיי שנה כ-70 מיליארד שקלים לכיסוי על ההוצאות של המוסד לביטוח לאומי. דניאל בלנגה מאגף תקציבים באוצר: "מתוך התקציב שמרד האוצר מעביר, 50 מיליארד שקלים הם במסגרת התחייבות המדינה ועוד 20 מיליארד שקלים הולכים לתשלומי ריבית על הגירעון". לטענת בלנגה: "מערכת ביטחון סוציאלי היא עניין מאוד מורכב ויש לכך מודלים שונים בעולם. אנחנו בוחנים האם יש צורך לעשות שינויים במודל הקיים". יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי סיכם את הדיון: "יש לי כאב בטן גדול מהדיון הזה והוא מספק לי סיבת אחת נוספת לא לישון בלילה. המצב קטסטרופלי, אנחנו נמצאים 21 שנים לפני חדלות פירעון של המוסד לביטוח לאומי ולמדינת ישראל אין פתרונות לכך. מבקש שמהמועצה לכלכלה תתכנס בהקדם ותגבש תוכנית להבראת המוסד לביטוח לאומי".