יעקב הבהיר כי היטל רווחי נפט הינו תוצאה של רווחי נפט כפול משיעור ההיטל. רווחי נפט הינם תקבולים שוטפים בניכוי תשלומים שוטפים. שיעור ההיטל נקבע בהתאם למקדם ההיטל, שהוא היחס בין רווחי הנפט המצטברים מהמיזם לבין ההשקעות המצטברות בחיפוש ובהקמת המיזם. ככלל, תחילת תשלום ההיטל הינה לפי מקדם ההיטל, או במילים אחרות - שיעור החזר ההשקעה, העומד על 150% (בגין מיזם תמר - מדובר על 200%).

ח"כ מיכאל ביטון העלה חששות בנוגע להוצאות הביטחון הלאומי של המדינה על האסדות שעלולות לעלות למדינה מאות מיליונים או מיליארדים. עם זאת, הוא גם הצביע על כך שהמדינה מבצעת חיפושי גז כי זה טוב יותר לאיכות הסביבה וחסכוני יותר למדינה. "אם מישהו שאומר שהכלכליות נפגעת בגלל הוצאות הביטחון - זהו טיעון שיש לו מקום. יכולה להיות החלטה אסטרטגית של המדינה שהיא נושאת בנטל - וזה גם לגיטימי, אבל נכון לתאר בשקיפות את המשמעויות של מהלך כלכלי שכזה עבור המדינה, לרבות ההוצאות הביטחוניות. זהו דיון חשוב, סוף-סוף מגיעים כספים לקרן. השלב הבא הוא שנעשה איתם דברים משמעותיים לטובת המדינה", אמר.

בתוך כך ציין ח"כ אביגדור ליברמן את היתרון באספקת אנרגיה זולה ליצרנים אחרים במדינה. "זה שישנם חוזים ארוכי טווח - זה יתרון. באירופה שילמו על הגז פי שלושה, יש פה הרבה שיקולים", אמר. "ענף הנפט והגז מאופיין בתנודתיות רבה וחווינו את זה בשלוש השנים האחרונות עם משבר הקורונה והמלחמה באוקראינה. גם לפני המלחמה המחירים היו גבוהים ובאירופה היה משבר אנרגטי. בעקבות מתווה הגז יש יתרון עצום שהמחירים קבועים בישראל וידועים לשנים הבאות". ביחס להיטל רווחי יתר ממשאבי טבע שאינם נפט וגז, הסביר כי היטל זה הוא תוצאה של מכפלת רווחי היתר בשיעור ההיטל. המשנה למנהל רשות המיסים, מירי סביון, פירטה על הליכי הגביה: "היטלים שאינם חלוטים הינם היטלים שנגבו כמקדמות או כניכוי במקור במהלך שנת המס וגבייתם אינה סופית, ואילו היטלים חלוטים הינם היטלים שנגבו ע"פ דוחות שנתיים שהגישו בעלי זכויות הנפט ומשאבי הטבע או היטלים שנגבו בעקבות שומה סופית. כדי למנוע מצבים שבהם הקרן לאזרחי ישראל מתחילה לעשות הנהלת חשבונות עם המדינה או משלמי המיסים - נקבע שהכסף עובר אליה רק בהיותו חלוט". לבסוף, הציגה סביון נתונים על היטלים שניגבו בגין נפט וגז ויתר משאבי הטבע: "עד ליום 31.12.2022 ניגבו כ-2 מיליארד שקל של היטלים חלוטים, ועוד כ-2.5 מיליארד שקל של היטלים לא חלוטים. במצרף הכללי, סך ההיטלים שניגבו עד לסוף שנת 2022 עומד על 4.55 מיליארד שקל". שלומי פיליפ: "התחזית לעשור הקרוב - ההיטלים יכולים לנוע בין 12 מיליארד דולר ל-14 מיליארד דולר בסוף העשור. אם נסתכל על סך כל המיסים - היטלים, תמלוגים ומס הכנסה, רק ממסי נפט וגז, הרי שעד היום גבינו כ-20 מיליארד שקלים משנת 2011 ועד שנת 2022. תחזית הגביה החל ב-2023 בגין גביית הכנסות המדינה ממסי נפט וגז היא בין 277 מיליארד שקל ל-311 מיליארד שקל. בסך הכל בין 300 מיליארד שקלים ל-330 מיליארד שקלים גבייה ותחזית גבייה".

סמנכ"ל בלובי 99, מירב דוד: "דוח ששינסקי 2 הגדיר טווח תחתון לנתח המדינה. אתם זורקים מספרים שלכאורה נשמעים מרשימים אבל נתח המדינה הוא הרלוונטי. מדובר בחברות ענק שעושות מניפולציות כדי לשלם פחות. העולם בתחום המיסוי הולך יותר ויותר לכיוון של שקיפות. הגיעה העת להרחבה של השקיפות בכל הקשור למיסוי משאבי טבע". ראש תחום רגולציה בארגון אדם טבע ודין, עו"ד מירב עבאדי: "גם אנו מבקשים לשים דגש על עניין השקיפות. הגשנו שתי בקשות חופש מידע כדי להבין האם החברות מוסרות את המידע בזמן, אילו מחלוקות מתעוררות. אנו חושבים שעניין השקיפות הוא קריטי כשמדובר במשאבים של רווחי טבע, שכן אלו נכסים השייכים לכלל הציבור בישראל. כלל הציבור צריך לדעת כמה מתוך הכספים שאינם חלוטים הם שנויים במחלוקת, האם דוחות מוגשים בזמן וכדומה". יו"ר הוועדה סון הר-מלך, סיכמה את הישיבה: "אני שמחה לראות תנועה בתוך המערכת ושיש סכומים הולכים ומצטברים. זה לא עומד בצפי ההתחלתי אבל לראות את זה קורה זה מאוד משמח. קיבלנו סקירה מקיפה מרשות המיסים, בין היתר על שיעור ההכנסות. נתנו לנו אינדיקציה מה מגיע מהיכן. היה פה רצון אמיתי להביא את הנתונים. אני שומעת את הבקשה של הציבור ליותר שקיפות. משאבי הטבע שייכים לציבור, צריך לנסות יותר שקופים במקומות שבהם אפשר".