הדבר נועד לחזק את הפרדת הרשויות בין הרשות המחוקקת והמשפטית של השלטון. ההסדר המוצע עוסק בביקורת שיפוטית על חקיקה, וכולל את הרכיבים הבאים: הצבת דרישה שביטול חוקים, הגבלת תוקפם או שינויים ייעשו רק בבית המשפט העליון, בהרכב של כל שופטיו (למעט שופט שנמנע ממנו) ובתמיכה של 80% מההרכב, אשר קבעו כי "החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד, שהרוב הדרוש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק יסוד" או כי החוק לא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הדרושים לקבלתו על-פי חוק יסוד, חוק או תקנון הכנסת;

קביעת מנגנון להעברת שאלות חוקתיות לבית המשפט העליון; וקביעת מנגנון התגברות שיאפשר לרוב של 61 ח"כים "לחסן" מראש חקיקה מפני ביקורת שיפוטית עליה, גם כשהחוק עומד בניגוד לאמור בחוקי היסוד, וגם "להתגבר" בדיעבד על פסק דין של בית המשפט שקבע כי החוק אינו תואם את חוקי היסוד, וזאת למשך פרק זמן של עד שנה מסיום כהונת הכנסת שחוקקה את ההסדר המתגבר, ואם התקבלה החלטה בכנסת העוקבת - תוקפו יהיה קבוע, תוך קביעת החרגה ביחס לסעיפים מסוימים בחוק -יסוד: הכנסת אשר נדרש כיום רוב של 80 ח"כים לשינויים.

כמו-כן, יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, פרסם התנצלות ליועץ המשפטי של הוועדה לאחר שכינה אותו "חבר אופוזיציה" וגער בו. התנצלות זו באה לאחר שהיועץ הביע דאגות לגבי הצעת החוק.

גם התמיכה ברפורמה המשפטית גוברת, כאשר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופסור נחום רקובר, הביע את תמיכתו ברפורמה המשפטית במכתב לשר המשפטים, יריב לוין, ולרוטמן. לדברי רקובר, התיקון המקודם נועד לתקן עיוות גדול של מערכת המשפט. לטענתו, שופטי בית המשפט העליון מתעלמים לחלוטין מהחובה להקים את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובמקום זאת נותנים לערכים הנעלים של חוק היסוד פרשנות מעוותת הסותרת לחלוטין את הערכים היהודיים.

תמיכתו של רקובר מצטרפת לשורה ארוכה של אנשי משפט התומכים ברפורמה המשפטית שמקדמים כיום לוין ורוטמן. מדובר בשינוי משמעותי, בהתחשב בכך שעד כה נשמע בעיקר קולם של מתנגדי הרפורמה. קמפיין חדש מבקש להכניס את קולם של התומכים הרבים לשיח.