ועדת הכלכלה קיימה (יום א', 5.3.23) דיון בנושא פיתוח רשת הגז הטבעי ופריסת קווי החלוקה למפעלי תעשיה ולגופים ציבוריים. יוזכר כי צרכני הגז הגדולים במשק מחוברים לרשת הולכה בלחץ גבוה שאותה מפעילה החברה הממשלתית נתג"ז. אל רשת ההולכה מתחברת רשת חלוקה, המופעלת באמצעות חברות חלוקה פרטיות אזוריות המספקות גז טבעי בלחץ נמוך לצרכני גז בינוניים, כדוגמת מפעלים, בתי חולים, בסיסי צבא ועוד. מנהל רשות הגז הטבעי, משה גראזי, הציג בראשית הישיבה את מצבה הנוכחי של רשת חלוקת הגז וכן תוכניות לעתיד. בתוך כך, ציין כי נכון לשנת 2022 מספר הצרכנים המחוברים לרשת החלוקה עומד על 150, וכי כיום נפרסו 680 ק"מ של קווים, מתוכם 630 שבהם הגז כבר זורם. לדבריו, בשנת 2022 נחתם מספר שיא של הסכמים חדשים לחיבור צרכנים - 45, בין היתר עם בתי החולים ברזילי, בילינסון, אסף הרופא. בנוסף, עמד על הפעולות המשולבות להאצת פרישת רשת החלוקה, הכוללות בניית מודל כלכלי חדש, פישוט רגולציה ואכיפה מצד הרשות. עוד פירט על תוכניות ההאצה האחרונות המבוצעות בימים אלה, וביניהן - חיבור הפריפריה לרשת החלוקה, חיבור בתי חולים ובסיסים של צה"ל, מתן מענקים למפעלים שיעברו לשימוש בגז טבעי ופישוט רגולציה. ח"כ סימון מושיאשווילי: "מהי הסיבה שגופים נוספים לא מצטרפים? ראיתי נגיד שבסיסי צה"ל כן מצטרפים, אבל קבוצת בזן למשל מחוברת ובתי החולים לא?". בתגובה, ענה גראזי כי הרשת מאותגרת: "גז טבעי הוא לא מים וחשמל. באמצעות סל הפתרונות שלנו, לרבות אכיפה וחקיקה, נוכל לאפשר חיבור של עוד עשרות צרכנים ויותר. המטרה היא זה להחזיר לתעשיה, כולל בתי מלון וכדומה, את האמון ברשת החלוקה. מפעלים בינוניים שמתחברים לרשת יכולים להגיע לחיסכון כלכלי של מילוני שקלים". מנכ"ל חברות החלוקה מרימון גז טבעי ורתם גז טבעי, עו"ד גלעד שי: "שני שלישים מהצרכנים הפוטנציאליים שלנו נעלמו. פרויקט הגז הטבעי לא מקבל עדיפות לאומית ביחס לתשתיות אחרות. אין פה גב ממשלתי חזק. ללא התערבות ממשלתית מלמעלה אי-אפשר לעשות זאת. שלנו על סף קריסה כלכלית. עלויות ההסבה לשימוש בגז במפעל קטן הן מאוד יקרות, ודרישות מכון התקנים גם מחמירות. למנהלת התכנון יש הרבה התנגדויות. אחת הבעיות היא נושא היתרי החפירה. כדי לחבר את נמל חיפה, למשל, היינו צריכים ללכת להליך משפטי נגד עיריית חיפה". מנהל תחום תשתיות הנדסיות במשרד הבריאות, מהנדס דוד שמש: "בית החולים עצמו מחויב להחליף את כל התשתית שלו לטובת העניין של החיבור לגז. לכן, יש צורך בסיוע ממשלתי, לכל בתי החולים. במקומות שבהם כן הייתה תשתית - התחברו. בקפלן, למשל, התחברו. למה לניאדו לא מחובר? יש הבדל בין בתי חולים ממשלתיים לבין לא ממשלתיים. העלות היא מיליוני שקלים. מלבד זאת, ישנה גם בעיית הביורוקרטיה בעיריות, ועל כן נדרשת גם בנושא זה התערבות ממשלתית". יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן: "למה לא מחייבים בתי חולים ממשלתיים להתחבר? זו בושה וחרפה שבמשך 13 שנה בתי החולים הממשלתיים עדיין לא התחברו לגז. צריך לחייב גם מפעלים גדולים במדינה להתחבר. זה חובה. זה טוב לאיכות הסביבה, מוריד עלויות. ברגע שמקומות גדולים מתחברים זה חוסך את כל האירוע מבחינת תשתיות למקומות הקטנים. מפעל גדול שלא יתחבר - יספוג קנס". רפרנט אנרגיה באגף תקציבים במשרד האוצר, הלאל חלאילה: "תוקצבו 700 מיליון לכל רשת החלוקה באופן כללי, כדי לאפשר את התשתיות. ביחס לבתי החולים - הועמדו 40 מיליון על-מנת לחברם לגז טבעי. יש אינטרס מובהק לחבר את בתי החולים, ואנו עובדים על כך. המדינה גם סבסדה את התשתית וגם נותנת מענקי הסבה". סמנכ"ל כלכלה בהתאחדות המלאכה והתעשיה, ברוך שניר: "חיבור מפעלי תעשיה קטנים תלוי רובו ככולו בפיתוח רשתות החלוקה האזוריות. עיכוב בפריסת קווי ההולכה מגדיל את עלויות הייצור במפעלים הקטנים, ומעמיד אותם תחת איום ממשי של סגירת העסק, נוכח אי-היכולת להתמודד עם דרישות המשרד להגנת הסביבה בהיבטי תקני הפליטה". יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, סיכם את הדיון ואמר: "אם מוסדות ממשלתיים לא מתחברים לגז - למה שמפעלים פרטיים יתחברו? תביאו הצעת חוק בעניין הזה שלפיה הממשלה חייבת להתחבר. משרד האוצר צריך לתת למפעלים מענקים אבל גם הלוואות לטובת החיבור לגז". ביחס לסוגיית ההיתרים, ציין ביטן: "יש להגביל היתרים בזמן. עירייה שלא תיתן היתר תוך תקופת הזמן שנקבעה בחוק - תשלם קנס. אחרת בחיים לא נקדם את העניין הזה". לגבי קצב חיבור הצרכנים על-ידי חברות החלוקה הפרטיות אמר: "החברות לא עומדות בתנאים, תשקלו ביטול הסכם, תשקלו להכניס חברה ממשלתית שתעשה את זה במקומן. כנראה שלחברות פרטיות זה לא מסתדר ויש המון בעיות - תביאו חברה ממשלתית". לבסוף, קרא יו"ר הוועדה למשרדי הממשלה ולמנהל התכנון להגיש לוועדה את הצעותיהם בנושא בתוך 45 יום.