מתווה פשרה חדש בסוגיית הרפורמה המשפטית עשוי לקבל את אישור שר המשפטים, יריב לוין. המתווה נוסח על-ידי ארבעה: שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, פרופ' יובל אלבשן, אלוף (במיל.) גיורא איילנד ואיש העסקים גיורא ירון. על-פי המתווה המוצע ייקבע כי בית המשפט העליון יוכל לפסול אך ורק חוקים רגילים, ולא חוקי יסוד, וכי פסילת חוק תיעשה ברוב של 10 שופטים מתוך 15. פסקת התגברות על פסילת החוק תתאפשר רק ברוב של 65 קולות. אם הכנסת תשוב ותחוקק חוק שבוטל או ששונה על-ידי בית המשפט העליון ברוב של 61 קולות - יחול החוק רק שישה חודשים לאחר שתיבחר הכנסת הבאה. ביקורת שיפוטית על החוק שחוקק מחדש תוכל להתקיים רק 5 שנים לאחר היום שבו נכנס החוק החדש לתוקף. עוד נקבע בהצעת הפשרה כי תוקפם של חוקי היסוד אינו שפיט בשום עילה ובשום ערכאה משפטית. חוקי יסוד יבודלו מחוקים רגילים בכך שהם והתיקונים אליהם ידרשו ארבע קריאות בכנסת. הרוב שיידרש לקבלת חוק יסוד או לתיקונו הוא של 61 קולות בכל אחת מן הקריאות. חוקי היסוד העוסקים בזכויות אדם יאושררו כחטיבה אחת ברוב של 70 מחברי הכנסת - בשלוש קריאות. לאחר מכן - יחולו עליהם כללי הפשרה המוצעת. לחלופין הוצע ששינוי עתידי של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ושל חוק יסוד חופש העיסוק יהיה בשלוש קריאות וברוב של 70 קולות. ביחס למינוי שופטים מוצע בהצעת הפשרה להביא לשוויון בין הקואליציה לבין האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. המינויים לבית המשפט העליון ייעשו בשיטת 'תיבת נוח' - מינויים זוגיים כשבכל פעם הקואליציה בוחרת מועמד אחד והאופוזיציה בוחרת מועמד אחד. עוד כולל המתווה זכות וטו לנשיא העליון, פעם אחת בקדנציה של הכנסת, על מועמד של הקואליציה ופעם אחת על המועמד של האופוזיציה. לשר המשפטים יש זכות וטו אחת בקדנציה על מועמד של האופוזיציה. ביחס לעילת הסבירות מבקשת הצעת הפשרה לקבוע כי הפיקוח השיפוטי על רשויות המינהל יימשך גם בעילה הקיימת של הסבירות, בהתאם לעמדה שבה נקט השופט נעם סולברג ביחס לעילה זו. עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, ולא לפסילת מינויים שאושרו על-ידי הכנסת. כמו-כן, לא תשמש עילת הסבירות להתערבות בהקצאת מקורות כפי שנקבעה על-ידי הרשות המוסמכת. מינוי שר או ראש ממשלה, שקיבל את אמון הכנסת, יהיה כפוף לביקורת שיפוטית רק בעילות פורמליות טכניות, או לפי קיום הוראה ספציפית בחוק יסוד שפוסל את המינוי. עוד מציעים מנסחי הפשרה כי נבצרות ראש ממשלה תיקבע אך ורק על-ידי מליאת הכנסת בהליך שייקבע על-ידי הכנסת.