הוועדה המיוחדת לתיקונים בחוק יסוד: הממשלה, בראשות ח"כ אופיר כץ, סיימה (יום ה', 9.3.23) יום דיונים נוסף בהצעת החוק לתיקון סעיפי חוק הנבצרות. יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ אמר בפתח הדיון: "ככל שמעמיקים במה שקורה בעולם, מגלים שיש פה בארץ סטרט-אפ משפטי ישראלי, רק אצלנו יש כוונה להוציא ראש ממשלה מכהן לנבצרות מסיבות שאינן בריאותיות. בשום מקום בעולם, וזה לא משנה באיזה סוג משטר מדובר, אין אפשרות כזאת שלפקיד בית משפט יש את היכולת להוציא לנבצרות את ראש הממשלה. אפילו במדינות באפריקה אין אפשרות כזאת להוציא ללא סיבה רפואית. דבר כזה זה פשוט לפגוע בדמוקרטיה, לא לקבל את תוצאת הבחירות ולעשות הפיכה ע"י בית המשפט". ח"כ אפרת רייטן-מרום: "במשטר פרלמנטרי יש מי שיחליף את ראש הממשלה אם נבצר ממנו למלא את תפקידו, ולכן אין מה להשוות למשטר נשיאותי, שם לא מוגדר ממלא-מקום. החוק הזה, כמו חוק המתנות הם חוקי שחיתות שפותחים את הדלת לשחיתות ברשות המבצעת, וזאת במקום לחזק את מעמד הכנסת. אתם הולכים לבצר פרסונלית בנאדם אחד, להמליך כאן מלך שיוכל להישאר בשלטון עד אין קץ".

"מתן כוח בלתי מוגבל ובלתי מרוסן לראש הממשלה"

פרופסור למשפטים, חברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי, פרופ' טליה איינהורן, שיתפה בסקירה שבחנה את המצב המשפטי לעניין ההדחה בשיטות המשפט של ארה"ב, גרמניה, ומדינות נוספות: "מסקנותיי הן שבאף אחת ממדינות אלה אין אפשרות להדחת ראש הממשלה, או הנשיא, בידי פקיד או בידי בית המשפט. יתר על כן, בכל הדמוקרטיות הפרלמנטריות לא קיימת כלל אפשרות להדיח את ראש הממשלה. טוב עושה הכנסת שהיא קובעת שלבית המשפט אין סמכות לדון בבקשה להכריז על נבצרות ראש הממשלה או לאשר אותה. אין לקבל את המצב בו פקיד או בית משפט, יבראו לעצמם סמכות שאיננה מקובלת בדמוקרטיות ואשר יש בה הפרה חמורה של האיזון בין הרשויות. במקום לדחות את העתירה שהוגשה לבג"ץ מחוסר סמכות, בית המשפט הורה ליועמ"שית ולרה"מ להשיב לעתירה". ראש ביה"ס למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' חנה לרנר: "ההצעה שנידונה כאן היום מהווה תיקון חוקת שהליך השינוי שלו שונה מחוקים רגילים. במקומות שלא אפשרו דיון ממושך בהצעות חוק כאלה, התוצר היה פגיעה בהליך הדמוקרטי התקין. ההליך המתרחש כעת בישראל הוא הליך מבלבל, מהיר מידי ומשך הזמן לדיון קצר מידי. התוצאה היא פגיעה במערכת האיזונים והבלמים הרופפים גם ככה בישראל". ראש המכון לחקר הגליל, סגנית נשיא האגודה הישראלית למדעי המדינה, פרופ' אסנת עקירב: "השינויים המצויים בחוק הזה יתנו לראש הממשלה כוח בלתי מוגבל ובלתי מרוסן והכנסת תהיה חלשה יותר. אין כאן רפורמה אלא ריסוק כללי המשחק. אם אכן רוצים לקדם שינוי משמעותי ולבסס את הפרדת הרשויות ולחזק את הפרלמנט, יש לקיים דיון מתמשך מקצועי ושיתופי בנושא. ח"כ אורנה ברביבאי: "מה משמעות חוק הנבצרות אם לא הכשרת שחיתות? מטרת החוק שלא יהיה אפשר לשפוט את ראש הממשלה כי כל עבירה תהיה חסינה בפני החוק. אני לא סומכת על ראש ממשלה עם 3 כתבי אישום, ששולח את שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה להחליש את מערכת המשפט". ח"כ משה טור-פז: כשאתם מחלישים את הרשות השופטת אתם משאירים אותנו על רגל אחת. ודמוקרטיה על רגל אחת היא דמוקרטיה מקרטעת, שנשענת רק על המחוקקים, ללא כלי נחוץ - של רשות אחרת שתהיה מבקרת. החוק מעקר את השפיטות ואת האיזונים והבלמים. לא רוצה כוח אינסופי לרשות שמחזיקה את כל הרשויות במדינת ישראל. אין דומה לכוח שיש בישראל לממשלה על הכנסת לרשות אחרת. לא משנה מי יוביל את הרשות הזו, הליכוד או יש עתיד, זה מצב לא בריא. בתום הישיבה הודיע יו"ר הוועדה כי הדיון יתחדש ביום ראשון.