"הצעה זו פוגעת באופן משמעותי בחובה לחקור חשדות לשימוש בלתי חוקי או בלתי תקין בכוח, חובה המהווה חלק מההגנה על שלטון החוק וזכויות האדם במדינת ישראל... היא עלולה לפגוע באופן מהותי ביכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם הליכים משפטיים נגד כוחות הביטחון בזירה הבינלאומית". כך אומרת (12.3.23) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, על הצעת החוק של ח"כ צביקה פוגל המבקשת להעניק לאנשי כוחות הביטחון חסינות מהליכים משפטיים בשל פעולות מבצעיות במסגרת תפקידם. חוות הדעת הוכנה בידי המשנים ליועצת עמית מררי, גיל לימון וגיל-עד נועם. בעקבות אזהרתה של מיארה נדחה בחודש הדיון בוועדת השרים לחקיקה שאמור היה להתקיים היום. על-פי ההצעה, "איש כוחות הביטחון לא ישא באחריות פלילית, לא ייחקר כחשוד ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל פעולה שביצע או פקודה שנתן במסגרת מילוי תפקידו אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה, או לשם עיכוב או מניעה של ביצוע מעשה טרור, כולו או חלקו". את החסינות תוכל להסיר ועדה שיקים שר הביטחון, אם תמצא שהפעולה בה מדובר נעשתה "בזדון או שלא בתום לב". פוגל מציע, שהחסינות לא תחול על חשדות ל"גניבה, ביזה, השחתת ציוד, לקיחת שוחד, התעללות, השפלות ואלימות כלפי עוברי אורח בלתי מעורבים" וכדומה. לקראת הדיון בהצעה המליץ הייעוץ המשפטי לשר המשפטים, יריב לוין, להתנגד לה באומרו שהיא מעוררת שורה של קשיים מהותיים. ההצעה מהווה "פגיעה משמעותית בזכויות אדם" ואף "חשש מפני פגיעה בחופש הביטוי, בקשר לפעילות המשטרה בכל הנוגע לפעולות מחאה", שכן החובה לחקור טענות כלפי אנשי הביטחון מהווה חלק בלתי נפרד מחובתה של הממשלה להגן על זכויות אלה. ההצעה פוגעת בעקרונות יסוד של שלטון החוק ושוויון בפני החוק, שכן היא חותרת תחת חובתו של כל אזרח לציית לחוק - ממשיכים המשנים. משמעותה המעשית היא מתן אפשרות לגורמי הביטחון לפעול בניגוד לחוק, תוך הענקת חסינות בלתי שוויונית ובלתי חוקתית. פוגל אומנם טוען שהמטרה היא להעניק הגנה למי שפועלים בערפל הקרב, אך בפועל בהצעה אין שום מגבלה כזאת והחסינות רחבה ביותר וחסרת תקדים בעולם, סבורה מיארה. בכל הקשור להנמקתו של פוגל עצמו, ההצעה אינה נחוצה משום שכבר כיום יש בדין הפלילי הגנות וסייגים הנוגעים לפעילות קרבית. מררי, לימון ונועם מוסיפים: "במישור הבימלאומי הצעת החוק צפויה לפגוע ביכולתה של מדינת ישראל להציג טענת משלימוּת בזירה המשפטית הבינלאומית בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי וכן בפני ערכאות במדינות זרות. הליכים מדינתיים שעומדים בתנאי 'המשלימוּת' מהווים חסם בפני בית הדין (או בפני ערכאות במדינות זרות) מלקיים הליכים משפטיים". חוקת בית הדין בהאג אומרת כי הוא לא יתערב אם המדינה בה מדובר חוקרת בעצמה חשדות לעבירות מצד אנשי הביטחון שלה. הצעת החוק מעוררת קושי מהותי בנוגע למבחן זה, מה שעלול לגרום לכך שבית הדין יבחן לעומק העמדה לדין של אנשי ביטחון ישראלים. לסיכום אומר הייעוץ המשפטי: "הטלת חסינות עלולה להביא לסיכון משמעותי לציבור ולמדינת ישראל, ועלולות להיות לה משמעות מרחיקת לכת על אופן פעולתו של המשטר בישראל, ביחסים שבין הפרט לבין נציגיו המובהקים של השלטון, קרי גורמי הביטחון לובשי המדים. ההצעה מייצרת אף סיכון לאנשי כוחות הביטחון עצמם, שיהיו חשופים לחקירה ולהעמדה לדין פלילי בחו"ל וכן לסיכון משמעותי יותר לחייהם ולשלמות גופם במסגרת פעילותם המבצעית. ההגנות והסייגים שבדין הפלילי, כמו גם מקדם המבצעיות שנשקל כבר היום על-ידי רשויות התביעה ובתי המשפט, הם המענה הנכון לתכלית הצעת החוק".