משרד המבקר בדק את ההיערכות של עיריות צפת, קריית שמונה, טבריה ובית שאן והמועצה המקומית חצור הגלילית - כולן שוכנות באזור הרגיש ביותר בישראל לרעידות אדמה. בכל החמש לא יושמה תמ"א 38, למרות שמטרתה הבסיסית היא חיזוק מבנים לקראת רעידת אדמה. משרד השיכון חיזק רק 84 מבנים ביישובים אלו - 7% בלבד מבין אלו המיועדים לחיזוק. פיקוד העורף מיפה בהן 1,208 מבנים המיועדים לחיזוק, אך הרשויות לא קבעו תוכנית ולא הקציבו כספים. העיריות לא פעלו לחזק אפילו את המבנים בהם הן שוכנות, וחיזקו רק 16 מבין 54 המיועדים לחיזוק בתחומיהן. שלוש מארבע הכניסות לבית שאן הן באמצעות גשרים, והצפי הוא שאם תתחולל רעידת אדמה יקרסו שניים מהם. בתיקי האב של עיריות טבריה, צפת וקריית שמונה והמועצה המקומית חצור הגלילית נקבע, כי יש סיכון שאם תתחולל רעידת אדמה הן ינותקו מהבחינה התחבורתית - בגלל חסימת כבישי הגישה אליהן; לא נעשה דבר להתמודדות עם סכנות אלו. גורמי החירום (אגף החירום במשרד הפנים, משק לשעת חירום במשרד הביטחון ופיקוד העורף) לא קבעו סטנדרט אחיד לגבי הכמות המינימלית של הציוד הקריטי הנדרש לכל רשות בעת חירום, והם אף לא הגדירו קריטריונים מחייבים בנוגע לסוג הציוד, לאופן תחזוקתו במחסני הרשות ולהכנתו לתרחישי חירום, לרבות לרעידת אדמה. בבית שאן, צפת וחצור הגלילית הטיפול במחסני החירום, זיוודם ותחזוקתם לוקים בחסר, ובאופן המעלה חשש לגבי יכולתן להעניק סיוע לתושביהן בעת חירום, לרבות רעידת אדמה חזקה. אנגלמן קובע, כי על משרדי ראש הממשלה, הביטחון, הבינוי והשיכון, הפנים והאוצר ועל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה לפעול בשיתוף עם חמש הרשויות שנבדקו, לצורך גיבוש מנגנון לחיזוק מבנים ולאיתור המשאבים הדרושים לכך. נוכח המשאבים התקציביים הגדולים הנדרשים לחיזוק המבנים והתשתיות ביישובי הפריפריה, שרובם במעמד סוציו-אקונומי נמוך, הדבר מחייב הירתמות של כל הגורמים המקצועיים והקצאת משאבים מתאימה, הוא מציין. "לנוכח הניסיון הבינלאומי המראה שהשקעה מוקדמת בהיערכות לרעידת אדמה מצמצמת באופן ניכר פגיעות בנפש ונזקים לרכוש עם התרחשותה, הדרך הטובה ביותר למזעור נזקים ולמניעת התרחשותו של אסון כבד עקב רעידת אדמה היא שיפור עמידות המבנים - מבני מגורים, מבני ציבור ותשתיות - בפני רעידת אדמה", מוסיף אנגלמן.