ח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי): "לי אין שום ביטחון שהפינוי יתבצע גם לאחר בקשת הדחייה האחרונה, ואף היו תדרוכים של גורם מדיני שאין כוונה לבצע את הפינוי גם בעוד שנה. אם זו העמדה, ראוי שתוצג בבירור וננהל עליה דיון. הייתי חבר במספר קבינטים, שמעתי את הנימוקים בעבר לאי ביצוע הפינוי, ואף פעם לא השתכנעתי. זה אירוע שיצא מפרופורציות, בנינו צל הרים כהרים, ועכשיו זה נראה סבוך ברמה של החלת ריבונות. אני ממש לא סבור שהשמים יקרסו אם נבצע את הפינוי. יש לקיים את החלטת ביהמ"ש לפנות, ולסיים את הסאגה הזו". ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו): "אביגדור ליברמן היה שר ביטחון ונערך לפינוי, בלילה באוקטובר 2018, ואז התקבל מכתב מראש הממשלה, דאז והיום, בנימין נתניהו, ומאז אנו בסאגה מתמשכת של סחבת רופסת. לא ייתכן שיעברו עוד כמה חודשים ועוד כמה חודשים. בית המשפט קבע שזה לגיטימי לחלוטין ויש לעשות את זה".

ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד): "לא ברור לי הסיפור הזה. ממשלה אחר ממשלה מסבירות למה לא לפנות, כאילו יש פצצת גרעין מתחת לחאן אל אחמר. אני מצפה לקבל תשובות למה לא מפנים". ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית): "אני האחרון שאטען שלא צריך לפנות, ברור שצריך, אבל זו לא ממשלה ראשונה שצריכה לפנות ולא מפנה, אז כנראה שיש סיבה משמעותית שלא עושים את זה. בקבינט היום יש אנשים לא פחות רציניים מאיתנו".

עו"ד אדם וולפסון, מ"מ היועץ המשפטי למטה לביטחון לאומי: "נתחיל מכך שעמדת המדינה היא שיש לפנות את חאן אל אחמר. תיק חאן אל אחמר הוא תיק רגיש ומורכב, הנמצא בסדר עדיפות גבוה, עם השלכות ליחסי החוץ והביטחון של מדינת ישראל בעת הנוכחית. היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל נדרש לנושא באריכות והחליט לקדם עבודת מטה בינמשרדית יסודית, וגיבוש תשתית עובדתית עדכנית, כדי להציג את המלצות הדרגים המקצועיים בפני הדרג המדיני, לטובת הגשת תשובה המדינה לבית המשפט. "המדינה ביקשה דחייה עד ל-1.6.23, אך ביהמ"ש קבע דיון ל-1.5, וביקש את תגובתנו עד 2.4. נוכח הסמיכות בין המועד לבין תקופת רמדאן וחג הפסח, שהיא תקופת שיא ברגישות ביטחונית, ביקשה המדינה דחייה נוספת, כדי לא להגיש את תגובתה באותו מועד, היות שסברה שהתגובה עלולה להעצים את המתיחות ולהביא להשלכות שליליות. בית המשפט קיבל בקשה זו וכעת עלינו להגיש תשובתנו לעתירה עד 23.4.23". יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, העיר: "גם 23.4 היא תקופה רגישה - תקופת הימים הלאומיים שלנו. מקווה שלא תתבקש ארכה נוספת בשל הסגרים שיש ביום הזיכרון ויום העצמאות. ייתכן שהשופט סולברג היה צריך לבקש את התשובה עד ה-1 באפריל, מנימוקים ברורים..." אדלשטיין הוסיף: "אני מתחבר מאוד להערה של ח"כ אלקין על כך שהנושא יצא מכל פרופורציות, אבל אם הוא כבר כזה, ואם כבר נעשית עבודת מטה בינמשרדית יסודית, שהיא תמיד דבר לברך עליו, אבקש לוודא כי גורמי ההסברה הם חלק מהעבודה וממעגל קבלת החלטות על מועד הפינוי". אלקין העיר: "עד לרגע זה לא שמענו פעם אחת למה לא לפנות". עו"ד עמית הוימן, מנהל המחלקה למשפט בינלאומי במשרד החוץ: "גם אנו מלווים את התיק זמן רב ומעורבים בעבודת המטה. לא בכדי אמרנו לבית המשפט שיש לנושא השלכות על יחסי החוץ של המדינה. אנו מוגבלים במה שאפשר לומר בפורום פתוח, כי עצם השיח יכול לפגוע במה שאנו מנסים להגן עליו". יו"ר הוועדה שאל האם בית הספר האיטלקי הוא חלק מהרגישות אותה הזכיר ועו"ד הוימן השיב כי הוא מתחבר אליה. ח"כ ואטורי העיר: "יש פה הרבה יועצים משפטיים לבעיה שהיא איננה משפטית".

ח"כ דנון: "הדיון עקר ללא עמדת הדרג המדיני. אם כבר המשפטנים כאן, אולי תתייחסו לכך שהדבר יכול להקים טענות של אכיפה בררנית ואי שוויונית כלפי בנייה בלתי חוקית של יהודים ופלשתינים במקומות אחרים ביו"ש?" עו"ד ניב יערי, ראש אשכול נדל"ן במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "עמדת המדינה היא תמיד שדין המקום להיאכף, והשאלה היא רק מועד הפינוי. כבר ניתנו פסקי דין שיש למדינה פררוגטיבה להחליט על תזמון האכיפה ואין חובה לפנות את המבנים בשטח מחר בבוקר". חברי הכנסת דנון, אלקין וניר סברו כולם כי הדיון מיצה את עצמו, אך יש לקיים דיון חסוי, בו ימסרו תשובות מפורטות יותר, ורצוי בטרם תגיש המדינה את תגובתה לבית המשפט. יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין סיכם: "כמו החברים, גם אני חש שלא מיצינו את הנושא. חבל ששורפים הרבה זמן על נושא שכאמור כבר יצא מפרופורציה, אך משהתחלנו במלאכה, נעקוב אחר הנושא".