על-רקע קריסת בנק סיליקון ואלי בארה"ב כינס היום יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ
דוד ביטן, את הוועדה לדיון מיוחד שעסק בהשפעת האירועים על ההייטק הישראלי. היו"ר ביטן אמר בפתח הדיון כי נשיא ארה"ב הודיע שלקוחות הבנק וגם בנק סיגניצ'ר שקרס יקבלו את כל כספם, ובעקבות זאת אין סכנה לפגיעה בחברות ישראליות. הוא הוסיף כי הדיון יתמקד בניסיון ללמוד על צעדים שיכולים למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד ואמר: "צריך לשלוח זר פרחים לנשיא ארה"ב ולהודות לו שהדיון הזה הוא רק תיאורטי".
יו"ר איגוד ההייטק הישראלי, מריאן כהן, אמר כי פרשת הקריסה פחות או יותר מאחורינו, אך היא צריכה להיות קריאת השכמה והשאלה היא איך נערכים לאירוע הבא שממשלת ארה"ב לא תעמוד מאחוריו ותחליט לשים 200 מיליארד דולר תוך 48 שעות.
מנכ"ל משרד המדע והחדשנות, גדי אריאלי, ציין בתגובה, כי כבר ביום חמישי כשהחלו הסימנים הראשונים להגיע, ראש הממשלה ח"כ
בנימין נתניהו ושר המדע
אופיר אקוניס גילו ערנות, בחנו את הדברים ודובר על אפשרות לקופסת סיוע בדומה לקורונה, ככל שיהיה צורך בכך. ח"כ
שלום דנינו אמר כי נחשף לצורך בסיוע במקרי משבר בטיפולו בוועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים. הוא הוסיף כי היה רוצה לראות מנגנון אוטומטי לסיוע במקרי קיצון כאלה, כמו מגפות ומלחמות, שיופעל בלחיצת כפתור.
הכלכלן הראשי של Start-Up Nation Policy Institute, ד"ר אסף פתיר, אמר גם הוא כי הסערה בארה"ב מאחורינו. באשר ללקחים אמר: התרגלנו לחשוב על פיקדונות עו"ש כמשהו בטוח במאה אחוז וזאת אשליה. זה שאין בישראל ביטוח פיקדונות זאת שערורייה שמשרתת את הבנקים הגדולים והגיע הזמן לטפל בזה. ההתנגדות לכך מגיעה מהבנקים הגדולים, כי לכל אזרח ברור שאם
בנק לאומי, למשל, יקרוס אז המדינה תציל אותו, אבל אם בנק דיגיטלי חדש יקרוס אז אולי המדינה לא תציל אותו. הפחד הזה גורם ללקוח להעדיף בנק גדול".
היועץ למפקח על הבנקים, חגי אור חן, אמר כי "בישראל אין ביטוח פיקדונות מאחר שזו חקיקה מורכבת שלצערנו לא מתקדמת, אבל הבנק נפל למרות שבארה"ב יש ביטוח פיקדונות והביטוח הזה לא היה עוזר ל-95% מהלקוחות ובסופו של דבר לא עצר את הריצה לבנק. רק כשהממשל בארה"ב הודיע שהוא יבטח את כולם הריצה לבנק נעצרה". הוא הוסיף כי בנק ישראל לא פועל לטובת הבנקים, ואמר כי פתיר מגזים בכולם של הבנקים הגדולים למנוע חקיקה.
היו"ר ביטן שאל בדיון האם חברות הייטק שהוציא כספים מישראל לאחרונה העבירו אותם גם לסיליקון ואלי בנק. משקיע הון סיכון, מוטי וקנין, השיב שגם אליו עברו כספים. היו"ר ביטן אמר כי אם הממשל בארה"ב לא היה מתערב הייתה להם בעיה, ווקנין סיפר כי בשישי שלפו בישראל 60 מיליארד דולר מהבנק במהירות אדירה, והעבירו אותו לבנקים אחרים בארה"ב או לבנקים ישראלים עם שלוחות בארה"ב.
מנהל המחלקה הכלכלית ברשות ניירות ערך, אילן גילדין, התייחס לשליפה המהירה של הכספים ואמר: "זה הספקט שצריך לתת עליו את הדעת, איך בכמה שעות 42 מיליארד דולר נשלפו בכמה לחיצות בסמארטפון. מישהו צעק 'שריפה' ותוך דקות כולם הסתערו על הדלת וזה יכול להיות בעיה".
היו"ר ביטן התייחס לסוגיית ביטוח הפיקדונות וביקש מנציגי בנק ישראל להיערך להתייחסות לכך בישיבה נוספת שתקיים הוועדה בעניין. אור חן השיב כי הבנק יעביר התייחסות מסודרת לוועדה, ואמר כי ביטוח פיקדונות לא היה עוזר לסיליקון ואלי בנק.
מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, אמרה כי איך שהגיע מידע ראשוני על הקשיים של סיליקון ואלי בנק נערכו הבנקים בישראל באופן מהיר ויעיל עם חדר מצב מסביב לשעון. לדבריה: "לחלק מהחברות היו חשבונות בבנקים ישראלים והעברת הכסף הייתה פשוטה, לחלקן היה צריך לפתוח חשבונות עסקיים תוך פחות מ-24 וזה לא פשוט והבנקים נרתמו". היא הוסיפה: "מה שקורה בימים האחרונים בקרדיט סוויס זה אירוע לא פחות מטלטל, והלקח הוא שיציבות בנקים זה לא רק סיסמה אלא דבר קריטי למשק".
רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה באגף התקציבים באוצר, טליה ישפה, ציינה כי שר האוצר
בצלאל סמוטריץ' הקים צוות בראשות המנכ"ל שבחן את ההשלכות של האירוע על חברות ההייטק. היא הוסיפה כי האיום על החברות הישראליות פחות משמעותי ואמרה כי יש אירועים אחרים של חסמים רגולטוריים שהצוות המליץ לפתור בהמשך. היו"ר ביטן קרא גם לאוצר להעביר לוועדה התייחסות לכלי סיוע וביטוח פיקדונות שעלו בדיון.
במהלך הדיון המשקיע וקנין גם לסוגיית החקיקה המשפטית ואמר כי גם הוא משפיע. היו"ר ביטן אמר כי בנושא הרפורמה אנשי ההייטק גורמים נזק לעצמם בכך שהנבואה מגשימה את עצמה, כי הכלכלה עובדת על פסיכולוגיה. הוא הוסיף כי אין ליכודניק שיכול לקבל את מתווה הנשיא, ואמר כי גם הליכוד דואג למדינה והדבר הכי גרוע שיצר המתווה הוא שאין טעם לפשרה ולכן הליכוד צריך לרכך את הרפורמה. ח"כ שלום דנינו הוסיף כי זה לא דיון פוליטי והצד השני צריך לעשות חשבון נפש ולחשוב מה חלקו במצב הזה.
סמנכלית הכספים של walkme, חגית ינון, סיפרה כי הייתה מאלה שחילצו את הכספים בלחיצת כפתור, ואמרה כי למרות שסיליקון ואלי בנק לקח ריביות גבוהות יותר מהבנקים בישראל עדיין חברות החזיקו בו חשבונות בשל היכולת שלו להעמיד קווי אשראי לחברות הייטק בתחילת דרכן. לדבריה, הבנקים והמוסדות הפיננסיים בישראל לא יודעים להעמיד אשראי לחברות הייטק בשלבים ראשונים, שאין להן הכנסות או בטוחות וגם כשיש הכנסות הן מפסידות".
היו"ר ביטן התייחס לכך ואמר כי הבנקים בישראל אוהבים בטוחות, וביקש לבחון כיצד באירופה ובארה"ב אפשר לקבל אשראי על בסיס מודל עסקי ובישראל לא. הוא הוסיף כי יכול להיות שצריך לתת ערבות מסוימת לבנקים, שלא תהייה משמעותית מבחינה תקציבית אבל יכולה להשאיר את חברות ההייטק בארץ.