• הקלה על בעלויות צולבות ועל היכולת להקים קבוצות תקשורת לשחקנים בעלי נתח שוק קטן, במקביל להגבלה משמעותית של כוחם המונופוליסטי של החזקים.

• החלת חובת הפקות מקור על כלל השחקנים, כולל שחקנים בינלאומיים. מגרש משחקים מאוזן ותחרותי, כולל אדישות טכנולוגית בנוגע לאמצעי השידור.

• פיתוח מודל מדרוג חדש, שיתבסס בין היתר על טכנולוגיות חדשות ונתוני אמת מספקי התכנים, וישקף נתוני רייטינג אמינים לרווחת הציבור ותעשיית הפרסום.

• פייסבוק, טוויטר וכו' - הגנה על חופש הביטוי ברשתות החברתיות. חובת הנמקת חסימות ומחיקות ברשתות החברתיות בישראל, ומתן סמכות לבתי המשפט בישראל לדון בפגיעה בזכויות משתמשים ברשתות החברתיות.

• מוגנות ילדים ונוער ברשת.

• צמצום ההגבלות על ייבוא אישי של ציוד קצה.

• "רפורמת הסלולר" מגיעה לשוק הטלוויזיה - הגדלת התחרות והוזלת דמי המינוי לצרכן.

במסיבת עיתונאים שקיים, אמר השר קרעי: "ישנו ציבור ענק שמרגיש מזה שנות דור, את כאבה של ההדרה וההשתקה בתקשורת הישראלית. זה כואב לי אישית, ואני, כשליח הציבור הזה, לא מוכן ולא יכול לשתוק יותר מול האפליה הזו. אני שומע גם את זעקות השבר מהצד השני, כביכול, על הרס הדמוקרטיה. ואני אומר 'הצד השני כביכול' כי בעיניי אין צד שני. אני שר התקשורת של כולם ואני בטוח שכולנו רוצים כאן שוק תקשורת מגוון. ריבוי דעות, שיח פורה ורעיונות בכל צבעי הקשת, הם אף פעם לא נגד מישהו, הם בעד כולנו. זוהי ליבת הדמוקרטיה. אז לא באנו לסגור, באנו לפתוח".

לדבריו, שוק התקשורת בארץ לא עמד בקצב של העולם המערבי. בשנות ה-80 החלה ישראל במעבר מ"שוק יצרנים" מונופוליסטי ל"שוק צרכנים" תחרותי שבו המוצר מתוכנן ומיוצר לפי מה שהציבור רוצה. עם זאת, עודף אסדרה יצר "קרטל של יצרני תקשורת" שאינו מעוניין בהעדפות הציבור או במגוון הדעות. תקנה זו יצרה חומה בין הציבור, דעותיו והשקפותיו, לבין התקשורת הישראלית. האסדרה מקשה על שחקנים בשוק להסתגל לתחרות העולמית במאה ה-21 מייקרת את הטלוויזיה, חוסמת שחקנים חדשים ומונעת ביטוי של מגוון דעות הכרחי בחברה דמוקרטית, הוסיף קרעי. עם זאת, אמר כי הוא בא לשנות זאת עם שינויים טכנולוגיים, יוזמות חדשות והסרת חסמים. הודות לכל אלה, צופה השר שירידת מחירים, בדומה למה שקרה לפני עשר שנים בשוק הסלולר, תתרחש בקרוב בשוק הטלוויזיה. ברפורמה זו, אמר, האזרחים עומדים לפני הכל, וציין כי המגוון, המחיר, איכות התוכן והחופש לבחור בו הם בעלי חשיבות עליונה. קרעי הדגיש את תוכנית העבודה השנתית של המשרד הכוללת סגירת דור 2 ו-3, תקציב של 50 מיליון שקל להשקעה בחדשנות ויישומונים הטעונים תשתית סלולרית 5G וכן הקמת צוות בין משרדי שיגבש המלצות הפרישה של תשתית סלולר 5G בכל הארץ.

תשתיות הסיבים האופטיים, שיתפרסו על כמעט 100% משטחה של ישראל בתוך שנה וחצי מהיום, יאפשרו למדינה לעמוד בחזית הבמה הטכנולוגית בתחום התשתיות הסלולריות. השר מתכוון להנגיש גם את הנגב, הגליל ויהודה ושומרון. בתחום השידור השר מקדם מהפכה של ממש כך שההתערבות בתוכן, במודל העסקי, בסוג ההכנסה, בהרכב חבילות המנויים ובלוח השידורים תצומצם. הריכוזיות תצומצם, שוק הפרסום יוגדל ויעודדו ערוצי תוכן חדשים. המחירים של תוכן ייחודי, כמו ספורט, יירדו, ודמי המנוי יהיו שווים לכל נפש. לדבריו, השחקנים החזקים בתעשיית התקשורת רוצים להקפיא את המצב, שכן נוח להם לחלק ביניהם את העוגה. עם זאת, השר סבור כי טובת האזרח דורשת יותר חופש ויותר תחרות. "לעדשת המצלמה של החדשות בישראל, יש ראיית מנהרה. ראייה חד גונית, חד-צדדית", אמר קרעי. "בנג'מין ד'יזראלי ראש ממשלת בריטניה בעבר, אמר: 'חדשות באות מצפון, ממזרח, ממערב ומדרום, אך אם הן באות מכיוון אחד בלבד של המצפן, אזי הן מסע יחסי ציבור, ולא חדשות'. כדי לצאת מהמנהרה לאוויר הפתוח ולאפשר מגוון דעות, בכוונתי לאפשר לכל גורם בשוק לשדר חדשות כאוות נפשו. יתרה מכך, השגנו תקציב של עשרות מיליונים לעידוד התחרות בתחום החדשות והאקטואליה. לאחר הרפורמה, לא יהיה עוד צורך במועצות השידור הארכאיות". לדבריו, יפעל לכך שאף עובד לא יפר מדיניות זו. בשוק התקשורת יש חשיבות רבה לנושא העלויות הצולבות. במסגרת ארגון מחדש של גופי החדשות הקיימים, אסור כיום לעוסקים בחדשות, בעיתון או ברדיו לשדר חדשות בטלוויזיה. השר מתכוון להסיר מגבלה זו כדי לעודד יותר תחרות וחופש בשוק.