ביחס לקרן לאזרחי ישראל, הסביר ששינסקי כי היה חשוב לקבוע כללי הקמה שיהיו עמידים בפני מניעים פוליטיים קצרי טווח. "בחוק הקרן לאזרחי ישראל נקבעו כללים שהיו במידה רבה אימוץ הכללים של הקרן הנורבגית", ציין. עוד פירט על עבודת ועדות ששינסקי, ובין היתר על אופן קביעת כללי המיסוי בגין משאבי טבע. כמו-כן, הוסיף כי זיכיון ים המלח עתיד להסתיים בשנת 2030, והמליץ לקיים, ככל שניתן, גישה תחרותית במסגרת המכרז העתיד לבוא. "בקשר לענייני דיומא, אחת הנקודות היא שסעיף 62 להסכם הקואליציוני אומר שכספי הקרן יוקדשו למטרות של תשתיות, בינוי וכו'. אנו מתנגדים לכך מאוד. יש שיאמרו שזה אף ייצור קופה קטנה לאוצר ולממשלה", אמר ששינסקי.

יוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה, תיאר את יעדי חוק הקרן לאזרחי ישראל, והסביר כיצד השקעת הכספים בחו"ל נועדה לאפשר לישראל להגשים יעדים אלה. בין היעדים שהוזכרו במהלך הדיון – חלוקת עושר בין דורית, כאשר הרעיון הינו לשמור, לפחות חלק מהעושר, לדורות העתיד ולאפשר להם להחליט איך להשתמש בו. בנוסף – הגנה על אזרחי ישראל בעתיד בפני משברים, כאשר הקמת הקרן נועדה להגן על ישראל מפני אירועי קיצון כדוגמת מגפת הקורונה. בהתייחס להצעה שעלתה בעבר שגורסת כי יש להפנות את כספי הקרן להשקעות בתשתיות בישראל, הסביר כי השקעת חלקם של דורות העתיד בתשתיות נוספות מייצגת גישה פטרנליסטית קיצונית, אשר לנוכח אי-הוודאות לגבי העתיד, יכולה להביא לבזבוז של כספי ה"ירושה" שלהם עוד לפני שקיבלו אותה. לדידו, השקעת היתרות של הקרן בתשתיות בישראל אינה משיגה את מטרות חוק הקרן לאזרחי ישראל, וזאת בשל הטעמים הבאים: רוב המיזמים התשתיתיים הממשלתיים אינם בהכרח רווחיים למשקיעים חיצוניים, אלא אם הממשלה מסבסדת אותם. לכן, תשואה גבוהה לקרן מהשקעות אלו מוטלת בספק רב. מלבד זאת, כדי לשמש כהגנה ל"יום סגריר", הכספים בקרן חייבים להיות נזילים – משמע, מושקעים בניירות ערך אשר ניתן למכור במהרה ללא הפסדים רבים. "השקעה בתשתיות הינה אחת מצורות ההשקעה הכי לא נזילות", אמר קנדל.

מנכ"ל "סמקאי אסטרטגיה", הד"ר אמציה סמקאי, אמר כי "הקרן האמיתית זה לא רק הכסף שנצבר, אלא כלל המשאבים וגם הגז באדמה. נשאלת השאלה – לו היה לנו היום את כל הכסף במזומן האם היינו משקיעים אותו דווקא בגז? אנו לא יודעים אם בעתיד, בעוד 30 שנה, ישתמשו בגז טבעי או מימן או חלופות אחרות. לכן העברה של הגז למזומן כמה שיותר מהר זה דווקא יותר חכם כי זה מאפשר גמישות ושמירה על ערך המשאב. לגבי השקעה בתשתיות – אם חייבים לעשות זאת כי הממשלה החליטה, הדבר הנכון הוא להחיל על התשתיות הללו את מבחן השוק".

יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, אמרה בסופו של הדיון: "קבלנו סקירה מקיפה ויסודית על הרציונאלים שמאחורי הקמת הקרן, על הליך הצעת חוק הקרן לאזרחי ישראל ועל מה שקורה גם בעולם. בשנת 2030 יסתיים הזיכיון של ים המלח וצריך לראות איך המדינה יכולה לקבוע את כללי הזיכיון וליצור גישה יותר תחרותית למכרז. המסר העיקרי היום הוא לשמור על כספי הקרן. שמענו היום כלכלנים משאוד מוטרדים מהסוגיה הזו. מטרת הוועדה היא לפקח על כספי הקרן, ומבחינת הפירות יש לנו קצת יותר גמישות להבין כיצד נוכל להשתמש בהם לטובת הדורות הבאים. מה שמוסכם על כולם זה הרצון והשאיפה להצלחת המיזם הזה".