יוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה, תיאר את יעדי חוק הקרן לאזרחי ישראל, והסביר כיצד השקעת הכספים בחו"ל נועדה לאפשר לישראל להגשים יעדים אלה. בין היעדים שהוזכרו במהלך הדיון – חלוקת עושר בין דורית, כאשר הרעיון הינו לשמור, לפחות חלק מהעושר, לדורות העתיד ולאפשר להם להחליט איך להשתמש בו. בנוסף – הגנה על אזרחי ישראל בעתיד בפני משברים, כאשר הקמת הקרן נועדה להגן על ישראל מפני אירועי קיצון כדוגמת מגפת הקורונה.
בהתייחס להצעה שעלתה בעבר שגורסת כי יש להפנות את כספי הקרן להשקעות בתשתיות בישראל, הסביר כי השקעת חלקם של דורות העתיד בתשתיות נוספות מייצגת גישה פטרנליסטית קיצונית, אשר לנוכח אי-הוודאות לגבי העתיד, יכולה להביא לבזבוז של כספי ה"ירושה" שלהם עוד לפני שקיבלו אותה.
לדידו, השקעת היתרות של הקרן בתשתיות בישראל אינה משיגה את מטרות חוק הקרן לאזרחי ישראל, וזאת בשל הטעמים הבאים: רוב המיזמים התשתיתיים הממשלתיים אינם בהכרח רווחיים למשקיעים חיצוניים, אלא אם הממשלה מסבסדת אותם. לכן, תשואה גבוהה לקרן מהשקעות אלו מוטלת בספק רב. מלבד זאת, כדי לשמש כהגנה ל"יום סגריר", הכספים בקרן חייבים להיות נזילים – משמע, מושקעים בניירות ערך אשר ניתן למכור במהרה ללא הפסדים רבים. "השקעה בתשתיות הינה אחת מצורות ההשקעה הכי לא נזילות", אמר קנדל.