ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (א') דיון בנושא 'ביטול הארכת ההעדפה בתוצרת הארץ במפעלים בעוטף עזה ובשדרות לפי תקנות חובת המכרזים' - הצעתם של חברי הכנסת אלי דלל, ינון אזולאי, חנוך דב מילביצקי ויוני משריקי. הדיון עסק בסעיף מהחלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2014, שקבע כי תינתן עדיפות בתקנות תוצרת הארץ ליישובי שדרות ועוטף עזה ב-2 נושאים: טובין מתוצרת הארץ אשר מיוצרים באזור שדרות ועוטף עזה יזכו להעדפה בשיעור של 20% באמת מידה של המחיר במקרה של התמודדות במכרז ממשלתי מול ספק חוץ, לעומת העדפה בשיעור של 15% הניתנת בשאר אזורי הארץ. יוזמי הדיון העלו כי במסגרת החלטת ממשלה שעומדת לעלות לאישור הממשלה, לא הוכלל סעיף זה. בנוסף התקנות אפשרו הכרה בטובין כתוצרת הארץ, אף אם נעשה בהם "שינוי מהותי כפול". ח"כ ינון אזולאי: "הייתה החלטת ממשלה שהתחילה ב-2014, לטובת עוטף עזה, זו החלטת ממשלה שצריכה להיות קבועה, העוטף בירי מתמיד, גם בהפוגה, תמיד זה "טפטוף" או ירי, אבל זה קיים. חלק מההחלטות שהתקבלו היה סיוע לעוטף בנושא התעשיה, אם יש שם מפעלים שהם ייחודים למשל, הם מקבלים עוד 5% העדפה. אני שומע שחלק מהפקידים באוצר מתנגדים לזה. מה אנחנו רוצים להביא מטורקיה? אולי נחסוך 5%, ואז מה? נתמודד עם מובטלים?" ח"כ אלי דלל: "לא פשוט לקיים פעילות תעשייתית בעוטף עזה, הממשלה הקודמת אמרה את דברה בעניין של עזרה לאותם מפעלים, המפעלים האלה מספקים לחברת חשמל ולממשלה, ולכל מי שדרוש לו. הם מתמודדים גם עם בעיה קשה של יבוא בהיצף, אנחנו חייבים לסייע להם, אחרת הם יהיו נטל על הממשלה ועלינו. יש להמשיך לסייע להם כפי שהיה בממשלות קודמות, שוחחתי גם עם שר הכלכלה, ניר ברקת, גם הם רוצים לעזור, צריך את התמיכה שלנו בוועדת כספים. הייתה הוראת שעה ל-5 שנים שפגה". ח"כ דבי ביטון: "תכניסו את זה כחלק מהתקציב, זה מחזק את המפעל ואת האנשים. אנשים שיודעים שיש להם פרנסה לאורך זמן, זה מקל עליהם. ידוע שנחווה את הסיוט הזה שוב, תחת הטילים, איש לא יודע מתי זה יגיע, המעט שאנחנו יכולים לתת זה חיזוק המערכות האלה. יש פה ילדים ומשפחות, ומפעל שחלילה לא יצטרך לפרוש לנו, ואנשים שבקושי שורדים, גם לא תהייה להם תעסוקה". ח"כ יוני משריקי: "בצורך לסייע למפעלים בעוטף יש כמה אלמנטים, לאותם אזרחים שזקוקים לזה, אנחנו יודעים מה המשמעות של הדבר הזה. זה היה הצורך והצדק בשנת 2014 כשההחלטה התקבלה, זה לא השתנה מאז. יש חשיבות של המשך מתן הסיוע הזה לטובת המפעלים הללו". ח"כ חנוך מילביצקי: "בשמי ובשם סיעת הליכוד כולה, אני רוצה להביע דאגה מההשמטה של המשפט האחרון באותה החלטה שאנחנו מדברים עליה, שבעצם מבטלת, והמשמעות היא סגירת המפעלים האלה. נפעל בממשלה בנושא הזה. מבחינתנו אין מספיק מילים להסביר עד כמה זה חוסר התחשבות בשום צורה שהיא, לבוא ולפגוע באנשים האלה היום, בלי שמדברים איתם, אלא פשוט מוחקים את הסעיף ומגישים את זה, כי אולי זה פשוט יעבור. יש שם אנשים שמסכנים את החיים, שמספקים שירותים חיוניים למדינת ישראל". רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אחזיר אתכם לשנת 2014, למה החוק הזה נולד, אנשים לא מבינים מה זה לייצר תחת אש, בכל סירנה לעצור קווי יצור, זה לא הגיוני, לכן אנשים שפועלים שם הם ציונים אמיתיים. פעלנו וקראנו למפעלים לרדת לשם, הוראת השעה הייתה ל-5 שנים, לא הגיוני שהיום תעלה החלטת ממשלה שתומכת בעוטף עזה והנושא הזה יישמט, אני רוצה להביא עוד מפעלים לשם, וזאתי הדרך היחידה להגיע לשם. יש פה את חברת סינרגי, חברת חשמל שהם מייצרים עבורה מבינה זאת בעצמה. אין הרבה מקרים שהם שחור ולבן כמו זה. צריך שממשלת ישראל תיתן את הרוח הגבית לנושא הזה". רונן אלעד, בעלי סינרגי: "אנחנו מייצגים מפעלים רבים בשדרות ובכלל בעוטף עזה, אנחנו מייצגים אלפי עובדים שפעילים בנושא הזה. אנחנו לא רוצים לחסל את הנושא התעשיה, מדינה ללא תעשיה אני חושב שבסופו של יום אין לה זכות קיום. אנחנו לא יכולים להיות תלויים לא בטורקים ולא בהודו, ולא בסין, ראינו את זה במשבר הקורונה. מדינת ישראל צריכה לטפח את המפעלים במדינת ישראל". יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "לא יעבור תקציב בלי זה, שיהיה ברור. אני מבין למה אתם אומרים את זה, אתם תגידו לי בחוק ההסדרים תעביר את זה ואת זה, ותקבל את עוטף עזה. אלון קינס, אגף החשב הכללי, משרד האוצר: "אין חולק על המטרה, משרד האוצר רואה לנגד עיניו את חיזוק התעשיה בארץ ובעוטף עזה בפרט. המנגנון העיקרי שאנחנו סבורים שהוא נכון, זה מנגנון של תמיכה ישירה ויש לזה התייחסות בהחלטת הממשלה. מדובר על 2 סעיפים האחד שמדבר על העדפה של 20 אחוז, זה 5 נקודות מעל העדפה שיש בתקנות תוצרת הארץ. הסעיף השני מדבר על מהו תוצר מתוצרת הארץ, זו שאלה מורכבת, הגדרה של מהו מוצר ישראלי זה הגדרה של חור במסננת, שרוצים לייצר דיפרנציאציה בין מה שמיוצר בארץ למה שלא, לכל הצעה יש יתרונות וחסרונות. הגדרה אחת תקפה למוצרים בעוטף עזה, והגדרה אחרת ליתר המוצרים בארץ. יש לזה השלכה, אם מחר בבוקר יפתח בגבול הצפון מפעל של כבלים, שהמפעל יתמודד במשרד כנגד מפעל סינרגי. אותו יזם, ידע שאם הוא מייצר כבלים זהים לאלה של סינרגי, בעוד הכבלים של סינרגי הם במעמד של עוטף עזה – תוצרת הארץ, הכבלים שהוא מייצר הם יהיו לצורך העניין כבלים שמיוצרים בחו"ל. יש הגדרה למהו מוצר מתוצרת הארץ בעוטף עזה, לעומת מהו מוצר תוצרת הארץ ביתר הארץ, זה יוצר בעיה. יש הגדרה שונה". ח"כ גפני: "ונראה לך שיוקם מפעל כזה גבול הצפון ואנחנו נשב ונשתוק? הלוואי שיקום המפעל הזה, אני קורא ליזמים לפתוח מפעלים בגבול הצפון, אני מתחייב שנפתור את הבעיה". ח"כ אזולאי: "אז למה מ-2021 לא יישמתם את המנגנון האחר?".