קיים קושי משפטי רב במינויו של איתמר בן-גביר לשר לביטחון לאומי, אך הוא אינו חוצה את הרף של חוסר סבירות קיצוני ולכן על בג"ץ לדחות את העתירות נגד המינוי. כך סבורה (26.3.23) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, שעמדתה היא גם בשמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בתגובה נאמר כי נתניהו בדק את מינויו של בן-גביר לאור העתירות, המתייחסות לעברו הפלילי ולעמדות שהשמיע לאורך השנים. בן-גביר מצידו פנה לנתניהו, הציג בפניו את עברו הפלילי [שמונה הרשעות] ואת התיקים בהם זוכה [45 תיקים] והתייחס בעל-פה ובכתב לטענות נגד מינויו. לאחר בחינה מחודשת החליט נתניהו להותיר את המינוי על-כנו, והוא סבור שכיום - שלושה חודשים לאחר שבן-גביר נכנס לתפקידו - הוא סבור ביתר שאת שהמינוי ראוי, ובוודאי שהוא אינו נגוע בחוסר סבירות קיצוני. לדברי נתניהו, הוא אינו מקל ראש בהרשעותיו ובהתבטאויות העבר של בן-גביר ומוקיע אותן, אך סבור ששורה של שיקולים מטים את הכף לעבר סבירות המינויים. ביניהם: חלפו 20-15 שנה מאז ההרשעות, בן-גביר הצהיר שוב ושוב שבחר בנתיב שונה, הוא מבחין בין ערבים לבין מחבלים, רואה את הלהט"בים כאֶחיו, הצורך בייצוב המערכת הפוליטית והתמיכה לה זכה בן-גביר בבחירות האחרונות. עמדתה של מיארה היא, כי "ההחלטה למנות את השר בן-גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי טומנת בחובה קשיים ניכרים. כך ביחס למכלול, ובתוכו ההתבטאויות הנוגעות לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, כפי שפורטו בעתירה, שבהקשרן יש לזכור כי שר חב חובת אמון כלפי הציבור כולו ונדרש לשרת את הציבור כולו באופן ענייני ושוויוני. עברו הפלילי של השר בן-גביר, הכולל שורת עבירות מתחום הסדר הציבורי ומניעת הטרור, ההתבטאויות שהשמיע לאורך השנים כלפי המגזר הערבי, המזדהות עם משנתו הגזענית של הרב כהנא, וכן התבטאויותיו כלפי קהילת הלהט"ב, יש בהם כדי להשליך במידה לא מבוטלת על אמון הציבור ברשויות השלטון, ובפרט אמונם של מגזרים אלה, בכל משרד ממשלתי, ובפרט במשרד לביטחון לאומי". אולם, ממשיכה מיארה, העבירות התיישנו ונמחקו לפני זמן רב; בן-גביר הצהיר ששינה את אורחותיו ושאינו מזדהה אוטומטית עם כל רעיונותיו של מאיר כהנא והגזעניים שבהם אינם מקובלים עליו; לראש הממשלה יש סמכות רחבה בנוגע למינוי שרים; יש חשיבות לשיקולים הפוליטיים, הקואליציוניים והמפלגתיים שהביא בחשבון; והמינוי אושר בידי הכנסת. לצד זאת עולה מתגובתה של מיארה האפשרות, כי עמדתה תהיה שונה אם יאושרו התיקונים שיזם בן-גביר בפקודת המשטרה ואשר מטרתם להעניק לו סמכויות נרחבות בפעילות המשטרה. לדבריה, בחינת סבירות מינויו נעשית גם על-רקע עצמאותה של המשטרה בהפעלת סמכויותיה ועל הפרדתן מן המגרש הפוליטי. היא מזכירה את פסיקתו של בג"ץ מן השבוע שעבר, ולפיה בן-גביר אינו רשאי לתת למשטרה הוראות מבצעיות [בן-גביר הודיע שייזום שינוי חקיקה שיעקוף פסק דין זה], ומוסיפה: "סמכויותיו החוקיות של השר כפופות בהפעלתן בהתאם לכללי המשפט המינהלי, לרבות ערכי השוויון והשמירה על זכויות האדם. בכך, יש כדי להקהות מן החששות האמורים ומהחשש כי הדברים יחלחלו לשורות המשטרה ולאופן פעולתה". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי וערין ספדי-עטילה.