ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, מבזה בצורה שיטתית ומתמשכת את פסק דינו של בג"ץ, הקובע שעליו לציית להסדר ניגוד העניינים הנובע מההליך הפלילי נגדו. כך טוענים 69 עותרים, המבקשים מבית המשפט העליון (2.4.23) להפעיל כלפי נתניהו את הכלים הקבועים בפקודת בזיון בית המשפט - קנס ואפילו מאסר.
בין העותרים: הרמטכ"ל לשעבר,
דן חלוץ; ראש השב"כ לשעבר,
כרמי גילון; המדענית הפרופסור רות ארנון; נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון לשעבר, הפרופסור
רבקה כרמי; אלוף (מיל')
אילן בירן, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון; יזמי ההיי-טק דב מורן ואורני פטרושקה; דובר צה"ל לשעבר, רון כתרי; המחזאי
יהושע סובול; סמנכ"ל
בנק לאומי לשעבר, הפרופסור דניאל צידון; ומדען המחשבים הפרופסור אהוד שפירא.
העותרים טוענים, כי נאומו של נתניהו לפני שבועיים על "כניסתו לאירוע" של הרפורמה המשפטית, בניגוד לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, "לא התרחש בחלל ריק, כיש מאין, אלא הוא חלק מרצף ארוך ומתמשך, כמעין תהליך או שיטה של ממש". התנהלות זו, הם סבורים, מלמדת שנתניהו מסרב להחיל על עצמו את הסדר ניגוד העניינים, שהיה למעשה התנאי שהציב בג"ץ כאשר אפשר לו להקים ממשלה בשנת 2020.
העותרים מזכירים, כי בשעתו סירב נתניהו להכיר בסמכותו של היועץ דאז,
אביחי מנדלבליט, לקבוע הסדר
ניגוד עניינים שכזה; במו"מ הקואליציוני הנוכחי השיג נתניהו את הסכמות שותפותיו לקידום הליכי חקיקה להם יש השפעה ממשית על משפטו; הוא לא פנה מיוזמתו למיארה כדי לקבוע הסדר ניגוד עניינים מעודכן; והוא הפר את ההסכם הקיים עוד לפני אותו נאום. לדעת העותרים, העובדה שהנאום בא מיד לאחר שהכנסת אישרה את חוק הנבצרות והסירה איום זה מעל נתניהו, מלמדת שבהעדר סנקציות כבדות משקל - הוא לא יקיים את פסק הדין משנת 2020. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר.