עורכי דין שיגישו בקשות סרק לתביעות ייצוגיות, ישלמו בעצמם הוצאות לטובת הנתבע - ולא התובעים הייצוגיים שמאחוריהם. כך ממליץ הצוות לבחינת התביעות הייצוגיות בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (אזרחי), כרמית יוליס. הצוות הוקם בידי השר דאז גדעון סער, ולאחר קבלת הערות הציבור להמלצותיו - יגיש לשר יריב לוין את הצעותיו לשינויי חקיקה. הצוות עומד על היתרונות של מכשיר התביעה הייצוגית, ובראשם אכיפה בתחומים שבעבר סבלו מתת-אכיפה, קידום מטרות ציבוריות והרתעה מפני הפרות חוק. לצד זאת, הוא מציין את החסרונות ובראשם הגשת תביעות סרק ותביעות קלות ערך, בשל רצונם של התובעים ובעיקר של עורכי דינם להשיג רווח מהיר - הנובע לעיתים מכך שהנתבעים מעדיפים להתפשר ולא לנהל הליך ארוך ויקר. הצוות גם מזכיר, כי בניגוד להליך רגיל - את התביעה הייצוגית מוליך עורך הדין ולא הלקוח. עוד אומר הצוות, כי תביעות ייצוגיות מטילות עומס כבד במיוחד על בתי המשפט. עוד מציין הצוות את בעיית הנציג: התובע ועורך דינו יעדיפו הסדר מהיר שיתגמל אותם, גם אם הוא לא בהכרח משרת את טובת הציבור אותם התיימרו לייצג. במקרים לא מעטים, הצדדים מנסים להגדיל את הגמול לתובע ואת שכר הטרחה לעורך הדין, מבלי לשפר בצורה משמעותית את הסדר הפשרה. הצוות גם מזכיר את ההסדרים המעניקים לחברי הקבוצה הטבות המוצגות בשווי מנופח - כאשר לעיתים מימוש ההטבה כרוך ברכישה נוספת אצל הנתבע. כך נוצר מצב, בו ברוב ההסדרים הגמול והשכר נובעים משווי ההטבה לצרכן ולא מן העלות האמיתית (והנמוכה יותר) לנתבע. ההמלצות העיקריות של הצוות:

• קביעה בחוק של חובה לפנות לנתבע לפני הגשת הבקשה לתביעה ייצוגית, כך שיוכל לתקן את העוולה בלא הליך משפטי.

• ביטול הפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה כאשר התביעה מסתיימת בפשרה או בהסתלקות. מדובר בתוספת אגרה בסך 13,000 שקל.

• ברירת המחדל עם דחיית בקשה תהיה חיובו של עורך הדין ב"הוצאות משפט סבירות והוגנות", למעט במקרים מיוחדים. במקרים חריגים ניתן יהיה להטיל הוצאות גם על התובע.

• כדי למנוע הגשת תביעות המוצגות בסכומים מופרזים, התובע יציין רק את נזקו האישי הנטען ולא את הסכום הנטען לגבי הקבוצה כולה; או שלא יציין את הסכום הנתבע בגין נזק בלתי-ממוני, שהוא המוביל לניפוח הסכומים הכוללים.

• התובע יחויב לציין כמה בקשות הגיש בעבר, כדי להתמודד עם תופעת "התובעים החוזרים".

• ניתן יהיה להגיש בקשות מתחרות בפרק זמן מוגדר, ובית המשפט יבחר את הטובה שבהן. מדובר בהמלצה לעיגון בחקיקה של המצב בפועל במקרים רבים.

• לא ניתן יהיה לתרום מוצרים כחלק מסיומה של תביעה ייצוגית. במקום זאת תהיה חובה להעביר את שוויים לקרן המנוהלת במשרד המשפטים.

• תופחת האפשרות להסדרי "קופונים" (הטבות עתידיות ברכישה חוזרת): ברירת המחדל שתוצע לחברי הקבוצה תהיה פיצוי כספי, ואם אין אפשרות לפצות כל אחד מהם - יציעו הצדדים לבית המשפט להעביר סכום לקרן שבמשרד המשפטים

• ייקבע שיעור קבוע לגמול ולשכר הטרחה יחדיו, בהתאם לתועלת הממשית שהפיקה הקבוצה מן התביעה, והוא ייגזר מהשווי הכספי של הפיצוי מבחינת הנתבע. הגמול ושכר הטרחה יחולקו בהתאם למידת מעורבותו של התובע בתיק, ולצורך כך יוצג הסכם שכר הטרחה בפני בית המשפט.

• ייקבע מנגנון לאישור הסדר פשרה בידי מגשר, אשר בניגוד להליכי גישור אחרים - יחויב לגלות את הנתונים אשר שימשו כבסיס להסדר. המגשר יוכל להגיש לבית המשפט רק הסדר שהוא הוגן וראוי מבחינת חברי הקבוצה.