לביא שב ותיאר מה אירע בהילולה אשתקד: "כל ראשי העדה החרדית היו לראשונה בהסכמה לעשות הכל שמירון לא יתקיים במתכונת הזאת. אני לוקח את ימ"ר צפון – היחידה שמטפלת בפשיעה מאורגנת, רצח, הפשיעה בעדה הערבית – ושולח אותם לירושלים, בית שמש ובני ברק לאסוף מידע. המידע הוא חד-משמעי: לחבל באירוע בכל מחיר, לפני שהוא מתחיל ותוך כדי האירוע. "רבנים קוראים לעשות הכל כדי שלא יהיה אירוע. אנשים תרמו כסף כדי שאנשים יקנו cutter-ים ויחבלו באירוע. יש כאן ידיעה משמחת: מי שייעצר – יקבל כסף, בדולרים. היה ונדאליזם באתר, ומעשים כאלה פוגעים גם בבטיחות. בל"ג בעומר היו אלפי אנשים לא-מורשים במושב מירון. בהדלקה של בויאן ניסו אלפים בלתי מורשים להיכנס למתחם. לא הייתה ברירה, הפסקתי בהסכמה את הדלקת בויאן. עלו ברגל, הציתו, שברו, הגיעו להתעמת עם שוטרים. כחלק מהמחאה, חלק גדול מהקהל הגיע דרך ציר המהדרין שהוא מאוד צר ובעייתי; זה היה קהל אלים. "המידע המודיעיני שלנו הוא שהולכים לעשות הכל כדי לחבל באזכרה בערב [לנספים באסון]. זה לא כמה פרחחים; זה הרבה יותר גדול. החלטתי שאנחנו מקיימים את האזכרה ויהי מה. זה לא היה פשוט. היו גם קרבות. לצערי הרב, החסידויות – שאמורות להיות בצד שלנו – היו חלק מאותם גורמים שתקפו שוטרים ועשו הכל כדי לשבש את האירוע, כי הן לא יכלו לעשות טישים". אולם, הדגיש, האירוע הסתיים ללא נפגעים ובשל כך פרש מהשירות ביולי אשתקד. לביא חזר לאירועי 2020, בעת הקורונה: "זה היה אירוע אלים, התפרצות של אלפי חסידים, נעצרו למעלה מ-300 חשודים – לא רק נגד תקנות הקורונה, אלא גם בעבירות של ונדליזם וכו'. מתחם הקבר היה נעול ומולחם, והם פרצו אותו". לדבריו, "מדיניות התביעה באותם ימים הייתה לתת דוחות ולא להגיש כתבי אישום". ינאי: "אם זה נגמר בלא כלום, אל תתפלא אם זה יקרה שוב". לביא: "אני מסכים, אנחנו לא משיגים הרתעה כי אין מספיק כתבי אישום. האירוע של 2020 חיזק אצלי את ההבנה, שכל ניסיון להגביל קהל מאמינים אדוק, עלול להסתיים באסון – ודאי כאשר ההר מלא בעשרות אלפים ליד מתחם הקבר".

לביא עבר לשנת 2021, כאשר "יש התאוששות הדרגתית מן הקורונה וההערכה שלי היא שלקראת אפריל המצב יהיה טוב יותר, אבל התקנות עדיין מחמירות ואין הלימה. חודש לפני האירוע האזרחי הגדול ביותר בישראל, אין מתווה ואין תקנות, אין לי שום בסיס לתכנן את האירוע. לצד זה – הבחירות לכנסת, כל הדרג הפוליטי עסוק בבחירות. במקביל – רמדאן עם עשרות אלפי מתפללים מוסלמים בהר-הבית. אין תשתיות, אין תיאום בין הארגונים. והדבר החשוב ביותר הוא שיש ציפייה אדירה של הקהל הדתי להגיע למירון. "אני מושך בשרוול לכל מי שניתן: השר, המפכ"ל, פרויקטור הקורונה, ראש אג"ם, היועצת המשפטית למשטרה. כולם אמרו שהתקנות של 2020 היו חד-פעמיות, שלא יהיו מגבלות, ואם יהיה משהו – זה יהיה מינורי. יש עמימות, יש חוסר ודאות, לא הכל תלוי בי. ואז לא להיות איש? לא לעשות כלום? הדרג המדיני צריך להוריד הנחיות ונבצע; גם את זה לא מסוגלים? אבל אני לא רוצה מפקדים שיושבים בחיבוק ידיים ומתעלמים.זה המשא שמוטל עלי, כי אני מפקד האירוע; אין דרך אחרת". לדברי לביא, ב-13.4.21 הוא כינס "דיון שכל תכליתו להעיר את הדרג המדיני. אני לא יכול לפעול נגד החוק, אז מה עושים? אם אני לא מפזר את העמימות, שאינה תלויה בי, אני לא מוכן לקבל 200,000 איש ואני בבעיה גדולה מאוד. "בסופו של דבר נאחזתי במודל טריבונות, כי זה הכי קרוב לחוק. כל הרעיון הוא להגביל את החסידויות ל-10,000 איש, כי הם בני ברית שלי. הכל בהסכמה, אני לא מאמין בפעילות פיזית לעצירת קהל, זה רק מזיק. אפשר לפעול מול המאמינים מבלי להטיל מגבלות, בלי מחסומים; זה היה ניתן. זה היה המוצא היחיד. אבל נראה לכם שמישהו לקח את זה? זה מסתיים בדיון עלוב ב-28 לחודש [28.4.21], שאפילו לא קיבלתי עותק ממנו".

לביא הזכיר, כי לא הכיר את אירועי מירון משום שמעולם לא שירת במחוז צפון. הוא נכנס לתפקידו בשנת 2019, לאחר ההילולה, ונטל חלק בדיון השנתי הנרחב של הפקת לקחים. הכל אמרו שההילולה הייתה מוצלחת, ואיש לא דיבר על סכנות בטיחותיות. לביא ציין, כי קודמו ולאחר מכן הסמפכ"ל, אלון אסור, מסר לו שבשנת 2017 המליץ צוות במחוז שלא להגביל את מספר הנכנסים להילולה ולא לספור אותם, כי הדבר בלתי אפשרי מבחינה טופוגרפית ועלול רק להגביר את הסכנה. בהמשך טען לביא, כי לא הובאו לידיעתו המלצות גורמי הבטיחות בנוגע למספר המשתתפים, שכן היה זה באחריות הכפופים לו. "אני מפעיל מומחים, שכל אחד מהם פועל בתחומו, וצריך לפנות אלי אם יש פערים", המשיך. יו"ר הוועדה, השופטת דבורה ברלינר: "איך אתה לא יודע מה המספרים שהוכרו כבטוחים לשהייה על ההר?". לביא: "אני קיבלתי מספרים מאגף התכנון. בגלל הטופוגרפיה של ההר ואופן הגעת האנשים, אי-אפשר לספור בזמן אמת את הנוכחים. אי-אפשר להגביל קהל דרך מערך ההיסעים, כי אז יגיעו בדרכים אחרות". לביא חזר למה שלא אירע ערב הילולת האסון: "הציפייה שלי עד שבועיים לפני האירוע היא שמישהו שם למעלה יתעורר ויוריד לי הנחיות, כמו שקורה בעולם נורמלי. זה לא קורה. כשאני קובע את הדיון ב-13.4, זה לתכלית אחת: להעיר את הדרג למעלה כדי שיתן לי הנחיות. אם אני לא אעשה את זה, אני אגיע לאירוע בלי הנחיות. אם הייתי יושב על הגדר, האסון היה הרבה יותר כבד. אם הייתי מחכה לתשובה של קבינט הקורונה ביום האחרון, לא הייתי מוכן".