המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שבפרקליטות המדינה ממשיכה להוות "בית קברות" לתלונות נגד שוטרים, כאשר רובן נסגרות ללא בדיקה ממשית. כך עולה (2.5.23) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. על-פי הנתונים בדוח, בשנת 2021 הוגשו למח"ש 4,401 תלונות - עלייה של 34% לעומת השנה הקודמת. למחלקה הועברו גם 2,542 תיקים שמקורם בטענות נגד שוטרים שהשמיעו חשודים במהלך חקירותיהם. באותה שנה נחקרו באזהרה 625 שוטרים - 12% בלבד מכלל 5,356 החלטות שהתקבלו באותה שנה; כתבי אישום הוגשו ב-68 מקרים בלבד ובעוד 21 תיקים נחתמו הסדרים מותנים (שבמרכזם ענישה על תנאי). כלומר: מח"ש נקטה פעולות רק ב-1.6% מכלל התיקים בהם הכריעה לפני שנתיים. 55% מהתיקים נסגרו בלא שיועברו לבדיקת האפשרות לנקוט הליך משמעתי בתוך המשטרה. רק ב-89 מקרים הוגשו כתבי אישום משמעתיים, 20% מתוכם - בשל שימוש בכוח. כלומר: בפחות מ-4% התיקים שהועברו למשטרה הוגשו כתבי אישום משמעתיים, ומכלל התיקים שהוכרעו - מדובר שוב ב-1.6% בלבד. (כפי שמדווח כאן מדי רבעון, העונשים בהליכים המשמעתיים הם קלים עד מגוחכים). מחלקת העררים בפרקליטות קיבלה באותה שנה רק שלושה מבין 203 הערעורים שהוגשו לה על סגירת תיקים בידי מח"ש. News1 מציין, כי משמעות הנתונים היא, שרק 3.2% מכלל התלונות שהוכרעו לפני שנתיים נתפסו כמוצדקות. זאת, בעוד 20%-25% מהתלונות המוגשות לנציב תלונות הציבור (במשרד מבקר המדינה) ושיעור דומה מן התלונות לנציב התלונות על שופטים נמצאות מוצדקות. גם בהינתן האופי השונה של התלונות (פליליות/משמעתיות מול מינהליות) ניתן לתהות, האם המשטרה אכן פועלת בצורה ראויה פי עשרה מאשר גופים ציבוריים אחרים. "הטיפול המערכתי בנושא סובל מבעיה יסודית", קובע אנגלמן. "ממצאיו של דוח זה שבים ומציפים חלק ניכר של הקשיים שהועלו לגבי פעילות מח"ש והמשטרה במהלך השנים, ובמרכזם: חולשת הטיפול המערכתי הנשען על שורה של גורמים שונים במשטרה ובמשרד המשפטים, המטפלים בתלונות נגד שוטרים; העדר גורם אחד האחראי לתכלל את דרכי הטיפול השונות במערך כולו. "אלפי תלונות מוגשות נגד שוטרים מדי שנה ורק במיעוטן נחקרים שוטרים באזהרה, ואילו אלפי תיקים נסגרים באפיק הפלילי בלי שהועברו לבחינת אפיקי טיפול אחרים, ובהם טיפול משמעתי ופיקודי; העדר מסד נתונים שלם ומהימן המאפשר קבלת תמונה מלאה בכל הנוגע לטיפול שנעשה באלפי תלונות מדי שנה; צורך בהסדרת אמות מידה בין הגורמים המוסמכים לעסוק בתלונות ברמות החומרה השונות, לשם ניתוב התיקים והבטחת טיפול בהם. נמצא כי ההמלצות שהועלו במרוצת השנים בוועדות ובדוחות השונים לא גובשו לכדי תוכנית אשר תיתן מענה שלם לטיפול המערכתי בכלל התלונות כלפי שוטרים". אנגלמן מתריע: "כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה ושיתוף הפעולה ההדוק בין הפרקליטות והמשטרה עלולים בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני, ומעלים צורך בבחינה של היבטים ארגוניים ותפקודיים שיבטיחו עצמאות מלאה של כלל הגורמים האמונים על מערך הטיפול בתלונות כלפי שוטרים".