החברה להגנת הטבע מבקשת מבג"ץ לבטל או לפחות להקפיא את המכרז של משרד האנרגיה לחיפוש גז טבעי בשטח של 6,000 קמ"ר במימי ישראל. החברה טוענת, כי ההחלטה התקבלה על בסיס תשתית עובדתית לקויה והיא סותרת בצורה חזיתית את מדיניות הממשלה בנושא משבר האקלים, ובמיוחד את המחויבות להפסיק את השימוש בדלקים מאובנים (ובהם גז טבעי). החברה טוענת (24.4.23), כי "החשש המרכזי בהקשר זה, הינו כי השקעה חדשה ומאסיבית של מדינת ישראל באנרגיה פוסילית, תכשיל את האסטרטגיה האקלימית של מדינת ישראל, תפגע במאמצי שמירת הטבע בים התיכון, ואף תהא הימור כלכלי מסוכן, אשר עלול לפגוע בציבור". היא מזכירה, כי סוכנות האנרגיה הבינלאומית קבעה לאחרונה, כי כדי להגיע בשנת 2050 ליעד של אפס פליטת גזי חממה, יש להפסיק כבר כעת לפתח מקורות חדשים של דלקים מאובנים. עוד מצטטת העתירה את מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, אשר מתח לאחרונה ביקורת חריפה על אי-עמידתה של ישראל בהחלטות ובהתחייבויות בנוגע לפליטת גזי החממה. אנגלמן הוסיף: "קידום הפקת דלקים פוסיליים אינו מתיישב עם המדיניות המוצהרת של הממשלה, זה יותר מעשור, לצמצם פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר - ובעודה מקדמת מאבק בשינויי האקלים ולמען אוויר נקי, היא גם מקדמת מדיניות של 'מיצוי פוטנציאל' משאבים שנדרש להתאמו למאמץ הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר". למרות עובדות אלו ולמרות התנגדות המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה, ממשיכה החברה, מקדם משרד האנרגיה מזה שנתיים את המכרז הרביעי להפקת גז טבעי בים התיכון. "משרד האנרגיה לא הציג חוות דעת מסודרת כלשהי בנושא - לא הוצג מסמך כלכלי; לא הוצג ניתוח של משק האנרגיה, ביקושים, השפעות חזויות וכדומה; לא הוצגה חוות דעת סביבתית/אקלימית מפורטת, לא הוצג מסמך גאו-פוליטי; לא הוצגו נתונים או מחקרים התומכים בנימוקי ההחלטה - פוטנציאל הייצוא, הורדת יוקר המחיה הערכות לגבי גובה מחירי הגז ועוד", היא טוענת. החברה מציינת, כי בשבוע הבא (30.4.23) אמורים להסתיים ההליך המקדמי ולהתפרסם המכרז הסופי, וההכרזה על הזוכים צפויה עד סוף חודש יולי. לטענתה, ההליך מנוהל בלא תשתית עובדתית ומקצועית מספקת, ולכן יש מקום - ברמה המינהלית - להתערבותו של בית המשפט העליון. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אסף רוזנבלום ואסף בן-לוי. משרד האנרגיה אומר בתגובה, כי כל הליכי ההכנה למכרז הרביעי וההחלטה לבצע אותו בוצעו באופן מקצועי מלא.