שר הכלכלה והתעשיה
ניר ברקת סקר (יום ב', 1.5.23) בדיון בוועדת הכספים את תקציב משרדו וציין ארבעה יעדים מרכזים העומדים במוקד פעילות משרדו: הפחתת יוקר מחירי הצריכה, צמיחה כלכלית וייצור אימפקט כלכלי, איחוד השרותים הממשלתיים בדיגיטל, והכשרת והשמות עובדים בשיתוף המגזר העסקי.
- הפחתת יוקר המחחיה: "במסגרת הפחתת יוקר המחיה אנחנו מאמצים את התקינה האירופית לישראל, מה שטוב ומותר באירופה, טוב ומותר בישראל. זה המון עבודה של הסרת חסמים וטיפול ברגולציה, זה לאפשר לשחקנים להביא מוצרים בתקן האירופי, לצד התקן הישראלי". ציין ברקת והוסיף כי "היתרון ברשתות הגדולות האירופיות שהן יודעות לקנות הרבה ובזול באירופה. המפתח הוא לאפשר לקמעונאים גדולים באירופה, להביא את התקינה לישראל. דרכם אנחנו שוברים את העובדה שהמחירים פה גבוהים".
"כרגע יש לנו כמה שחקנים שיכולים להיכנס, 'קרפור' למשל, בשבוע הבא קרפור פותחים כמה אאוטלטים בישראל, ואנחנו שומעים מהם שהם מאוד אוהבים את השינויים שהכנסנו ביבוא. אנחנו מאפשרים כניסת מוצרים שזולים יותר באירופה, הוזלה של בין 20 ל-25 אחוז זול יותר, ויש להם מותגים שלהם, שיכולים להגיע אפילו למחירים זולים יותר".
- מלחמה במונופולים ובקרטלים: "נושא נוסף במסגרת זו הוא מלחמה במונופולים ובקרטלים, יש חוק אחד שיושב אצל דוד ביטן, שאומר שייבואן בלעדי שינסה לפגוע ביבוא מקביל, יעמוד בפני קנס של עד 100 מיליון ש"ח. יצרן בחו"ל שינסה למנוע יבוא חופשי, גם הוא יחשב לפוגע. המהלכים האלה יגרמו להבאת מוצרים זולים יותר לישראל ומניעת המניעה, אין לנו ספק שזה יביא לירידה משמעותית במחירים".
- קידום צמיחה כלכלית באמצעות "קלאסטרים תחרותיים", תוך מיפוי אזורים: "אנחנו מתכוונים להעביר את המיקוד של המשרד ואת התמריצים, לתחומים שישראל חזקה בהם. אנחנו צריכים לייצר סט תמריצים ממוקדי קאלסטר. לכל אחד מהם אנחנו באים עם מצינג' עם העסקים".
"בקצב הזה אתה יכול להאיץ את התמיכה במשק, בלמעלה מ-5% שנתי" ציין השר והציג כי בכוונת המשרד להאיץ את הצמיחה באמצעות מאציינג' עם המגזר הפרטי, לפי התחשיב שהציג התמיכה היא של 25%, על כל מיליארד ש"ח שהמדינה משקיעה, משקיע המגזר הפרטי 3 מיליארד, והדבר מביא למכפיל של בין 5 ל-8, וסה"כ ל-20 עד 32 מיליארד ש"ח פעילות כלכלית על כל מיליארד ש"ח שמשקיעה המדינה.
- תכנון, שווק ותחזוקת אזורי תעשיה ותעסוקה במסגרת דבריו מתח השר ביקורת על רשות מקרקעי ישראל: "על כל דונם שרמ"י משווקת יש 5 דונם ביקוש, זה בלתי מתקבל על הדעת, זה חסם צמיחה. הצעתי שהמשרד יתחיל לתכנן על-פי הביקוש. שאין היצע, המחיר עולה. שנראה מענה, נראה צמיחה גדולה. המחסור של אזורי תעשיה ותעסוקה, הוא אחד הכשלים הגדולים שיש במדינה".
- הסבת עובדים והעברתם לתחומי עבודה חדשים: בכוונת המשרד להקים "שער לעולם התעסוקה" שיאפיין את העובדים השונים ואת הצרכים ומהצד השני לפעול בשילוב המגזר העסקי לאפיון צרכים והכשרות: "לשבת עם המעסיקים המרכזים, לאפיין צרכים קיימים ועתידים למשק הישראלי, הקריטי, כי שמה אנחנו צריכים לעשות עבודת מטה טובה. מהצד השני אנחנו רוצים להגיע לכל מי שרוצה לשדרג עבודה ולשפר עבודה, להציע לכל עובד שמחפש תעסוקה סדרה של הכשרות אפשריות. אנחנו רוצים שהעסקים ייקחו הרבה יותר אחריות על הכשרת עובדים. הרבה יותר הכשרה ע"י המפעלים או הכשרה אישית. פחות הכשרה של המדינה. אני רוצה שכל אדם שרוצה להכשיר את עובדיו, יקבל מהמדינה את הסיוע להכשיר באופן ישיר".
- גידול של כמעט מיליארד ש"ח בתקציב המשרד: תקציב משרד הכלכלה לשנים 2023-2024 יעמוד על כ-4.5 מיליארד ש במצטבר. תקציב הכלכלה והתעשיה יעמוד על כ-1.54 מלש"ח לשנת 2023 ולשנת 2024 יעמוד על כ-1.33 מלש"ח. התקציב לשירות התעסוקה, לשנת 2023 יעמוד על כ-256 מלש"ח ולשנת 2024 יעמוד על כ-211 מלש"ח. להיבט מערך הדיגיטל הלאומי הנמצא תחת משרד הכלכלה הוצע תקציב לשנים 2023 ו-2024 בנפרד אשר יעמוד על כ-485 מלש"ח. תקציב רשות התחרות יעמוד על כ-131 מלש"ח, לרשות להגנת הצרכן הוקצה תקציב של כ-63 מלש"ח ולמועצה לצרכנות כ-13.4 מלש"ח.
לאחר סקירת שר הכלכלה העלו מספר משתתפים מענף ההייטק את חששם ממשיכת השקעות בישראל בתחום, לאור הליכי החקיקה סביב מערכת המשפט והציגו כי ירידה כזו כבר ניכרת, כן עלתה טענה כי תקציב רשות החדשנות קוצץ
השר ברקת השיב: "הטכנולוגיה זה היתרון היחסי של מדינת ישראל, למיטב ידיעתנו אין קיצוץ ברשות החדשנות שהיא לא תחת משרדנו, ואצלנו יש גידול. מדינת ישראל בראשות ראש הממשלה נתניהו, מאוד מבינה ורגישה, זכינו לצמיחה מואצת. גם הוא וגם אני באים ממודל ליברלי, שוק פתוח ולשם אנחנו הולכים, עם כל החששות של אנשים, אנחנו הולכים לשם. אנחנו מקווים שתצא פשרה מבית הנשיא ולשם נוכל להתקדם".