כושר הקנייה של הישראלים קטן ב-28% משל אזרחי שאר מדינות ה-
OECD. כך עולה מנתונים שהוצגו (יום ב', 1.5.23) במסגרת דיון שקיימה ועדת הכנסת לענייני צעירים.
לדברי עמית בן-צור מפורום ארלוזורוב, אם לא יהיה טיפול בצד ההכנסות, ימשיך כוח הקנייה של הישראלים להיחלש. "מתחילת שנות ה-2000 הפריון עולה, אולם הוא מתנתק מהשכר. אם הפריון לא יהיה צמוד לשכר, לא נשיג את המטרה. אי-השוויון בשכר בישראל הגיע לשיא מאז שנת 2012. 30.5% היום, לעומת 20.3% בשנת 2012", אמר.
עוד הוסיף כי היינו מצפים שבענפים בהם יש חוסר עובדים, השכר יעלה אולם בפועל, בענפים בהם יש חוסר בידיים עובדות, השכר הכי נמוך. "לאן העובדים האלו נעלמו? ייתכן שהמעסיקים למדו שאפשר להסתפק עם פחות עובדים. בענף שירותי המזון והמשקאות שנפגע הכי הרבה בקורונה, היום עובדים בו פחות 30,000 צעירים", ציין.
אביעד הומינר-רוזנבלום מקרן ברל כצנלסון הוסיף כי מעמד הביניים מרגיש את האינפלציה ואת עליית המחירים. "התוכנית שפורסמה אתמול חסרה, אולם יש בה צדדים חיוביים", אמר והוסיף כי ריב בין שרים, לא מאפשר הכשרות מקצועיות. "לא יכול להיות שעקב ריב סמכויות, תימנע הכשרת צעירים", אמר.
מנגד, אמר רכז תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר, רום בר-אב, האינפלציה השנה גבוהה וחריגה ושחיקת השכר הריאלית היא תופעה עולמית. עוד הוסיף כי בישראל התופעה פחות משמעותית. "האינפלציה בישראל עומדת על כ-5% לעומת 8% בארה"ב ו-6% באירופה. בחודשים האחרונים קיימת ירידה באינפלציה ובמגמת השחיקה. שכר המינימום עלה ב-5% באופן שמפצה חלקית על עליית האינפלציה", אמר.
לפי יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, יובל ריבלין, קשיים כלכליים, הם הגורם הראשון לנשירת סטודנטים או לעיכוב סיום הלימודים. "ההוצאה הממוצעת של סטודנט, עומדת על 6,000 שקל לעומת הכנסה ממוצעת של 5,000 שקל, כך שבכל חודש החוב עולה. מאחר שסטודנטים משתכרים בשכר מינימום, השכר לא עולה. המלגות לסטודנטים פחתו והסטודנטים נעזרים בהורים. 22% מהסטודנטים נוטלים הלוואות כדי לסיים לימודים. לימודים לתואר ראשון נמשכים ארבע שנים לעומת שלוש שנים בעבר", אמר.