יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר ביקש להבין כיצד מלכתחילה נוצר מצב של עידכון כפול בחוק, ומדוע הטיפול במצב נמשך זמן כה רב, דבר שעיכב את התשלום לגמלאים שנים רבות. כמו-כן ביקש לדעת מה תהיה המשמעות הכלכלית לתקציב המדינה, אם התיקון לא יאושר כעת במסגרת חוק ההסדרים. ברוך שטרנברג, רע"ן תקציבי אכ"א ושכר במשרד הביטחון, אמר: "משמעות עידכון כפול היא עלות של 170 מיליון ש"ח בפריסה ל-10 שנים אחורה. ככל שהדבר לא יתוקן, המשמעות העתידית היא כ-15 מיליון שקל בכל שנה". מספר גורמים בדיון, בהם חברי הכנסת, התנגדו לרצון להחיל את שינוי החקיקה למפרע על גמלאים שכבר פרשו וציינו כי הנושא נידון מספר שנים בערכאות שונות בבית המשפט, אשר קבעו כולן כי יש לשלם לגמלאים את הגמלה על-פי המצב החוקי הקיים. בנוסף, הביעו חלק ממשתתפי הדיון התנגדות לקידום התיקון במסגרת חוק ההסדרים. ח"כ דבי ביטון: "מדובר בפנסיה שהיא זכות קניינית ואתם מנסים לעשות מחטף רטרואקטיבי. יש פסיקה והחלטה של בית המשפט לפיה יש לשלם לגמלאים. אם תרצו אתם יכולים לתקן בחקיקה, אבל לא ראוי לעשות זאת בחוק ההסדרים, חייב להיות פיצול". ח"כ נעמה לזימי: "לא לעמוד בפסיקת בית המשפט כלפי גמלאי צה"ל ולצפות שאנחנו נכשיר את זה דרך חוק ההסדרים המזורז זו חרפה. אסור לתת לזה יד. אם אתם מאמינים בצדקת הדרך - תביאו את זה לדיון רציני וממושך".

ח"כ טלי גוטליב ביקשה גם היא להבין איך קורה שהכספים, שהיו אמורים להיות משולמים לגמלאים לפני עשר שנים, עדיין לא שולמו ואמרה כי אם רוצים לתקן, יש לעשות זאת מכאן ואילך, ולא למפרע, כפי שקובעת ההצעה היום. אמיר שורצמן, מנכ"ל ארגון צוות: "אנחנו מייצגים 42 אלף גמלאי צה"ל, מתוכם כ-1,500 גמלאי דירוג המחקר. מדובר בנושא שנבדק ונבחן בשלוש ערכאות שונות ובכל אחת קבעו שיש לשלם לגמלאים. זה לא קרה וזה עיוות דין. מישהו מנסה להכשיר כאן משהו בניגוד לקביעת ביהמ"ש". עו"ד הדס שגיא, שייצגה את הגמלאים בהליך המשפטי הוסיפה: "הצבא כבר פרס את כל טענותיו בערכאות המשפטיות. הן נדחו בנימוקים מפורטים ונקבע כי המדינה תשלם את כלל הגמלאות עד חודש מרס 23' - וזה לא קרה. האם המדינה מנהלת הליכים משפטיים לאורך 10 שנים ומוכנה לקבל את ההכרעות רק אם היא זוכה? יש כאן משהו מאוד חריג וצורם". שלמה פסי, גמלאי מחקר ביטחוני: "אנחנו היינו חוד החנית הטכנולוגי של הצבא ומה שהוביל אותנו זה לתת את האמצעים הטובים ביותר ללוחמי צה"ל. עבדנו מסביב לשעון, את הילדים לא ראינו אבל זכינו לגיבוי המלא מהצבא והציבור. גם שהתחילו להתפתח תעשיות ביטחוניות החזקנו בשיניים את האנשים למרות הפיתויים שעמדו לנגד עינינו. תמיד סמכנו על מפקדינו והפיקוד הצבאי שידאג לזכויותינו וגם ב-12 השנה האחרונות, לאורך כל ההליך המשפטי - שתקנו. אני נדהם לראות מה שקורה כאן ומתבייש בטיעונים שעולים. אני הייתה לצדכם, תהיו גם אתם לצדי". כמענה לטענות, השיב יועמ"ש משרד האוצר אסי מסינג: "מדובר בתיקון משלים שמשתלב עם כל הוראות החוק. לא הייתה בשום שלב כוונה לתת במודע תוספת כפולה וכל מה שמבוקש לעשות כעת זה להבהיר את זה". בהתייחס לטענה כי ההצעה אינה צריכה להיכלל בחוק ההסדרים אמר: "יש כאן קשר ישיר והשלכה מהותית על התקציב ולכן יש מקום לקדם ולהעביר את התיקון כבר עכשיו, במסגרת החוק הזה". עו"ד שי סומך, משרד המשפטים הוסיף: "יש כאן קבוצה מסוימת שרק בגלל תקלה זכאית לתוספת שאין אותה בשום מקום אחר. זה מצב אבסורדי שיש לתקן אותו. אנחנו מכבדים את פסה"ד שניתן, וגם בו נאמר שהמחוקק יכול לתקן. יכולה להיות חקיקה רטרואקטיבית אם יש תכלית ראויה ובהתחשב בנסיבות וכאן זה המצב, כי יש כאן אפליה ברורה, אין כאן הסתמכות ואין כאן החזרה של כספים שכבר שולמו". מאוחר יותר דנה הוועדה בסעיפים נוספים מפרק ח' בהצעת החוק, במסגרתם מוצע תיקון שיאפשר לצדדים להסכם קיבוצי להחריג רכיבי שכר חדשים מהמשכורת הקובעת, כך שלא ייכללו בבסיס לחישוב הגמלה של עובדים הזכאים לפנסיה תקציבית, שיפרשו לאחר התיקון המוצע ושערב פרישתם חל לגביהם ההסכם קיבוצי. נציגי משרד האוצר הסבירו בדיון כי התיקון מקודם במטרה לאפשר גמישות לצדדים ליחסי עבודה בהסכם קיבוצי ובדרך זו לתקן עיוותים בשכר ולמנוע עידוד התנהגויות לא רצויות. בדיון הובהר כי רכיבי שכר יוחרגו מהמשכורת הקובעת אך ורק בהסכמה של ארגון יציג במסגרת הסכם קיבוצי. עוד הובהר כי עובדים שכבר פרשו לא יפגעו מהתיקון. דוגמה שניתנה היא רכיב אחזקת רכב, המותנה כיום באחזקת רכב בפועל ובהצגת רישיון נהיגה תקף. לדברי נציגי משרד האוצר, הכנסת רכיב זה כרכיב קבוע בשכר יכולה למנוע מעובדים לרכוש רכב פרטי בכדי לקבל את ההטבה. עם זאת, היעדר גמישות בשאלת הכללת רכיבי שכר במשכורת הקובעת מעכבת כרגע קידום של מהלך כזה.