ועדת הכספים, אישרה את סעיף 36 – איסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות של גוף מוסדי עם יועץ פנסיוני, שבתוך פרק ט' (תיווך בביטוח ובחיסכון פנסיוני), במסגרת חוק ההסדרים.
לפי הצעת החוק, ייאסר על סירוב בלתי סביר להתקשרות של גוף מוסדי עם יועץ פנסיוני. זאת, כאשר כיום, חלק מהגופים המוסדיים נמנעים מלהתקשר עם יועצים פנסיוניים, וכתוצאה מכך נפגעת הנגישות של הציבור לייעוץ פנסיוני אובייקטיבי.
כיום, נתח פעילותם של היועצים הפנסיונים בשוק התיווך הפנסיוני קטן באופן משמעותי מחלקם של המתווכים האחרים, כאשר הגופים המוסדיים מעדיפים לשווק את מוצריהם באמצעות סוכני ביטוח פנסיוניים – בשל יכולתם להשפיע על סכום העמלה המשולמת לסוכן, בניגוד ליועצים הפנסיונים.
במהלך הדיונים סביב הצעת החוק, הציגו נציגי האוצר, כי במסגרת התפלגות בעלי רישיון בענף ביטוח פנסיוני, 85% הינם סוכני ביטוח פנסיוני, 12% הינם משווקים פנסיונים, ורק 3% הינם יועצים פנסיונים.
במטרה לעודד את הייעוץ הפנסיוני, הפועל באופן אובייקטיבי ובלא זיקה לגוף מוסדי, מוצע לאסור על הגופים המוסדיים לסרב להתקשר עם יועץ פנסיוני או לסיים התקשרות עם סוכן פנסיוני מסיבות שאינן סבירות, ובהיעדר טעמים ענייניים הקשורים לתנאי ההתקשרות המסוימת או למאפיינים של היועץ הפנסיוני הנוגעים לעניין.
במטרה לאפשר שקיפות לגבי הטעמים לסירוב, ובכלל זה לאפשר לבחינת הטעמים לסירוב במסגרת הליכי פיקוח והליכים משפטיים, מוצע לקבוע כי גוף מוסדי המסרב להתקשר עם יועץ פנסיוני, יידרש למסור ליועץ הפנסיוני נימוקים בכתב לסירובו.
כן קובעת ההצעה, כי סירוב של גוף מוסדי להתקשר עם יועץ פנסיוני בהסכם בתנאים הדומים להסכם אחר שבו התקשר אותו גוף מוסדי עם בעל רישיון אחר, כגון סוכן ביטוח, ייחשב לסירוב בלתי סביר. כמו-כן, מוצע לקבוע כי סירוב של גוף מוסדי להתקשר עם יועץ פנסיוני בשל שורה של טעמים שמוצע למנות במפורש, ייחשב לסירוב בלתי סביר.
עוד קובעת ההצעה כי גוף מוסדי לא יוכל להפלות במתן שירותים, בהם גישה למערכות הגוף המוסדי, בין בעלי רישיון שונים איתם התקשר.
בגין הפרות, יוכל הממונה להטיל רבע מיליון ש"ח עיצום כספי, כאשר לשיקול דעתו תתכן הפחתה בסכום, לדוגמה במקרה שמדובר בהפרה ראשונה או בנסיבות אחרות שימצא שיש בהן טעם להקל.