ההקלטות היו באיכות גרועה והתמלולים עמוסים בציון העובדה שלא ניתן להבין את הדברים. נתניהו הביע תחילה כעס רב על פרסום בפייסבוק של יגאל סרנה, אז כתב ידיעות אחרונות, למרות שמוזס ניסה להסביר לו שאין לעיתון שליטה על אמירות שמחוצה לו. בהמשך אמר נתניהו: "פתחת עלי מלחמה. אתה פותח מלחמה גם בעיתון, גם ב-ynet... אם זה סימן לבאות, אנחנו נמצאים במלחמה ואתה [לא ברור] מבחינתי באופן לא מידתי ולא הגון ולא מאוזן. לא אתי, אתה פועל נגדי כדי להפיל אותי, את מפלגתי, גם את משפחתי... חוסר האיזון התקשורתי המטורף שקיים פשוט יוצר מסגרת מסוכנת במיוחד. "אבל אם אתה תילחם בי [לא ברור] משימת חייך, להפיל אותי, מה אתה רוצה שאני אעשה? איזו ברירה יש לי? אתה לא משאיר לי שום אופציה. אתה מכריח אותי להילחם בך. אם אתה עושה את זה משימת חייך עכשיו היא להפיל אותי, אז משימת חיי היא להילחם בך, וזה לא יסתיים אחרי הבחירות, לא משנה מה תהיה התוצאה. אתה נלחם בי, אז אני נלחם בך. "אני לא יכול לקבל את הדבר הזה, שזה בסדר, טראח! מורחים עיתונים, מורחים ב-ynet [לא ברור]. אתה מפעיל כלים ואני רוצה שיהיה ברור: אני פשוט לא יכול לקבל את זה, אתה לא משאיר לי שום ברירה, ואז אני צריך בעצם להילחם בך בכל האמצעים, חוקיים כמובן, בכל האמצעים. אין לי ברירה. "...אולי אתה לא מאמין שאני מתכוון למה שאני אומר. מצד אחד להגיע להסכם על החוק אבל במקביל להפיל אותי. לא ילך. זאת אומרת, אני לא מתייחס. החוק הוא נכון בפני עצמו ואני אתמוך בו, אבל אם אתה בא להפיל אותי – אז אני אפתח בכל הכלים שיש לי. זו תהפוך למשימת חיי. צריך להכיר אותי... זה דבר שאפשר להימנע ממנו, אבל אם לא – אז [לא ברור]". מוזס: "איך אפשר להימנע? על סמך זה שאתה מבטיח לי שיהיה משהו בעתיד?" נתניהו: "לא, זה אמרתי לך שאני חושב שהוא נכון. אבל מה אתה עושה? אז מה אתה אומר לי? אני אפעיל עליך לחצים כדי לקדם". מוזס: "לא, אני לא מבין". נתניהו: "זה מה שאתה אומר לי?" מוזס: "לא! אני לא אומר לך כלום". בשורות אלו איים נתניהו במפורש לפעול להרוס את מוזס; News1 מציין, כי האמצעי המרכזי שעמד לרשותו היה להפיל את חוק ישראל היום ואולי גם לפעול להגדלת תפוצת העיתון. נתניהו אומנם אמר שיתמוך בכל מקרה בחוק ישראל היום, אך יצר זיקה ברורה בין הנושאים ואף העלה את החשד, כי הסיקור השלילי נגדו נועד להוביל אותו לתמוך בחוק.

בהמשך השיחה שב נתניהו ואמר כי מוזס אינו מותיר לו ברירה אלא להילחם בו עד חורמה, בעוד מוזס דחה את טענותיו. "לא יהיה מצב שאני אותקף, הממשלה שלי תותקף, יבנו את כל הכוחות הרלוונטיים להוריד אותי למטה, ואני אשאר אדיש", הזהיר נתניהו. "אני לא אשאר אדיש. אם המשימה שלך היא בדרך זו או אחרת להביא למפלתי או הפלת הליכוד, מה אתה חושב שאני אעשה, נוני? אתה משאיר לי ברירה? אז אני צריך לפתוח בכל הכלים שעומדים לרשותי. זה יהפוך למשימת חיים. למה להגיע לשם? עכשיו אנחנו מגיעים לשם". מוזס תקף בחזרה: "אתה יצרת את הסיטואציה הזאת, ועכשיו אתה בא [בטענות]. אם זה לבוא בטענות – לעצמך, כי אתה יצרת את הסיטואציה הזאת". מוזס התכוון לטענתו לפיה נתניהו החרים את ידיעות אחרונות במשך שבע שנים. הוא הזכיר, שלפני בחירות 2009 לא היו לנתניהו טענות על הסיקור של ידיעות, למרות שישראל היום כבר היה קיים. לדבריו, במשך שלוש שנים הוא מנסה לפעול עם נתניהו כדי לשפר את היחסים ביניהם, ובמיוחד מאז ינואר-פברואר 2014. נתניהו: "יש לנו, אני חושב, נתיב שהוא נכון מבחינה עניינית, אוקיי?" מוזס: "אתה רק אומר שהנתיב הזה יהיה 'סמוך עלי', הוא יהיה אחר כך". נתניהו: "בסדר, נכון". מוזס: "זה מה שאתה אומר לי". נתניהו: "הוא נתיב נכון מבחינה ציבורית, לקח לי זמן להבין את זה, לעכל את זה, ואני השתכנעתי. לא עסקנו בזה, כי עסקנו בדברים אחרים". מוזס: "לא נכון, לא נכון, לא נכון, לא נכון. בעת הרכבת הקואליציה, לא נכון, אחרי הבחירות, אנחנו דיברנו על זה. דיברנו על זה, והוא [שלדון אדלסון] התחיל תהליך כלשהו עם כסף/מינויים. דיברנו על פתרון לעניין. ישבנו אחרי הבחירות ודיברנו על זה. פעם אמרת: כן, אתה יכול. פעם אחת אתה לא יכול. לא דיברנו על חוק". נתניהו: "נכון, לא דיברנו על חוק". מוזס: "לא. דיברנו על להגיע להבנה בלי [חוק], לא על חוק"... נתניהו: "זה נתיב כנראה שהוא לדעתי, הנתיב הנכון שצריך ללכת בו. אולי גם נתיב אחר, אבל הוא לא קשור לזה". מוזס: "ניסינו את הנתיבים האחרים כדי לא להגיע לחוק, נתיבים של הסכמה כדי לא להגיע לחוק. זה מה שניסינו ישר אחרי הבחירות. זה היה לפני שנה וחצי, אפריל 2013". נתניהו: "תראה, הנתיב של חוק יש לו יתרון אחד: הוא לא דורש הסכמה [של אדלסון]. אבל מה שאני רואה כרגע, שאני הולך לבחירות שקובעות במידה רבה את גורל המדינה. אני אתקל בחומה כזאת [של פרסומים בידיעות] באופן מאוד סלקטיבי, מגמתי". בקטע זה של השיחה נתניהו ומוזס מדברים במפורש על חוק ישראל היום. ככל הנראה אליו מתכוון מוזס כאשר הוא טוען, שנתניהו מבקש סיקור מאוזן בהווה אך מבטיח שפעולות מצידו ייעשו בעתיד – שכן לפני כן הסביר נתניהו שאינו יכול להעביר את החוק לפני הבחירות. בהמשך נתניהו אף מדבר בנשימה אחת על האפשרות לכפות את החוק על אדלסון – אבל כעת הוא נתקל בסיקור עוין של ידיעות.

מוזס הבהיר, שגם הוא לא יישב בחיבוק ידיים, ורמז לתפיסתו לפיה נתניהו עמד מאחורי ישראל היום במטרה להרוס את ידיעות: "אתה בא, אתה מאיים – לא אתה אישית – גורם לכך שיאיימו על מפעל חיים של שלושה דורות. מה אתה רוצה? שאני אשב רגל על רגל?... אתה מפעיל פצצות אטום עלי, ושאני לא [אגיב]? זה מה שאתה מצפה שאני אעשה?" נתניהו: "תבין מה שאתה אומר לי. אתה אומר לי עכשיו שאתה עורך עיתון נגדי". מוזס: "לא. אני אומר לך קודם כל מה היה"... נתניהו: "אם אתה, אם אנחנו הולכים כרגע, יש דרך אחת [לא ברור] ללכת לסכם שנעביר את החוק [לא ברור]". מוזס: "מה זה לסכם? זה לסכם שעוד חצי שנה מעבירים את החוק הזה, לא עכשיו". נתניהו: "נכון, אני אומר את האמת. אני יכול לנסות לשכנע אותו [את אדלסון]. אני אומר לו את האמת, אני לא משחק". מוזס: "זה שינוי דרמטי". נתניהו: "כן". מוזס: "ממה שאנחנו מדברים בחודשיים, בזמן האחרון". נתניהו: "כי לפני שבועיים הלכנו לבחירות. אנחנו ידענו [לא ברור]". מוזס: "גם מהפגישה האחרונה, זה שינוי דרמטי". נתניהו: "זה גם נכון, אני אמרתי בדיוק את הדברים האלה [לא ברור]. זה מה שאני רואה, נוני. אני אומר לך את האמת. מה שאני רואה זה שאתה כתבת עלי, כנראה שזה רק סימן לבאות. אם זה לא סימן לבאות, אז יש לנו נתיב. הנתיב הזה הוא חקיקה, שאני אתמוך. הנתיב השני זה שאדבר איתו [עם אדלסון] כשהוא מגיע [ארצה]". מוזס: "אבל לדבר איתו זה לא פותר כלום... הוא אקמול [לא ברור] לתקופה של חצי שנה". בהמשך הוסיף נתניהו: "צריך להבין דבר אחד: בסוף יש פה אדם עצמאי [אדלסון]. היתרון של מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו [חקיקה], שהוא לא מותנה בהסכמה של האדם הזה... נעביר אותו, זה לא שאי-אפשר. אם לא היינו הולכים לבחירות עכשיו, גם היינו מעבירים אותו עכשיו". מוזס: "אבל בוא, איזה ביטחון יש לי שזה יקרה?" נתניהו: "איזה ביטחון יש לך. איך אומרים? תסתכל לי בלבן בעיניים? מה ימנע את זה? יש רק דבר אחד שיכול למנוע את זה. אני לא רוצה להגיד מה זה. יש הרבה דברים שיכולים למנוע דברים. בוא נגיד כך: החוק בסדר, החוק טוב, אפשר להעביר אותו, אני גם אעביר אותו. אבל אם אני נאלץ להילחם עכשיו... אם אני במצב אחר לגמרי. אני לא מתייחס לחוק עכשיו. אני מתייחס למשהו אחר. אם אני מרגיש שאני בתוך הקרב של החיים שלי, הקרב של החיים של המפלגה שלי... אני לא ילד קטן, אני גם לא נשאר אדיש לזה". במשפטים אלו יש זיקה כמעט ישירה בין הסיקור בידיעות לבין חוק ישראל היום: נתניהו אומר שהוא יכול לתמוך בחוק, אך רומז בצורה ברורה מאוד שלא יעשה זאת אם יהיה שקוע במלחמה נגד מוזס. לצד זאת נזכיר שוב, כי נתניהו טען בחקירתו שהוליך שולל את מוזס, וכי הוא ידע שהשיחה מוקלטת.