ראש אגף חקירות ומודיעין ברשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, אניטה יצחק, אמרה אחרי שעוקץ הקשישים במתכונתו הקודמת, של מכירת מוצרים שהם לא צריכים, צמח העוקץ הפיננסי שגורם לנזק של למעלה מחצי מיליארד שקל בשנה. היא ציינה כי הרשות מבצעת אכיפה והטילה הודעות קנס של כ-100 מיליון שקל. לפי הנתונים שמסרה, קשישים מתחת לגיל 70 מפסידים כסף פי 5 משאר האוכלוסייה בגלל "האותיות הקטנות", בני 90-85 מפסידים כמעט פי 5 משאר האוכלוסייה בגלל "אדיבות יתר, ובין 20 ל-60 אחוז מהקשישים נפלו קורבן לניסיונות הונאה צרכנית. עוד עלה מהנתונים שמסרה יצחק לוועדה, כי 10% מכל הפניות שמגיעות לרשות מגיעות מצרכנים בני 65 ומעלה. עוד ציינה יצחק, כי באוקטובר 2020 קיבלה הממשלה החלטה לתוכנית חירום להגנה על צרכנים פגיעים מפני עוקץ, והתוכנית בשלבי יישום ובין היתר הוקם מאגר "אל תתקשרו אלי". היו"ר דוד ביטן אמר כי צריך לחייב באופן אישי נושאי משרה בחברות שפוגעות בקשישים. יצחק התייחסה לכך ואמרה כי הדבר לקראת שינוי.

ראש מחלקת קהילה במשטרה, ניצב משנה הוד לוי, אמר כי בוצעה הסברה בכל תחנות המשטרה באשר להתמודדות עם עוקץ והונאות כאלה ואחרות. הוא הוסיף כי המשטרה פועלת בשיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי, ואמר כי רק בפעולה משותפת אפשר להגיע לתוצאות טובות. "בשנים האחרונות רואים עלייה בכתבי האישום, כי אנו מצליחים להביא לדין הרבה אנשים", אמר. רב-פקד שרון סויסה הוסיף, כי מ-2020 ועד היום יש כ-2,000 תיקים בהם הקורבן הוא קשיש, והוגשו כ-200 כתבי אישום בשנה שזה ב-10% מהמקרים, וכי יש שיתוף פעולה עם הרשות להגנת הצרכן. נציג הסתדרות הגמלאים, משה אשכנזי, אמר כי העונשים על מעשים כאלה הם שנתיים מאסר, והחקיקה הקיימת אינה אפקטיבית. "עונש של 15 שנה היה יכול להרתיע ולבלום את הדבר הזה, בנוסף צריך הרמת מסך וכניסה לכיס האישי של עוקצי הקשישים", אמר. היו"ר ביטן אמר כי הוא סבור שהעונש קל מדי, אבל מי שקובע אותו זה בית המשפט. ח"כ עופר כסיף אמר כי הבעיה העיקרית היא שאנשים כאלה הם טרף קל. ביטן סיכם את הדיון, ואמר כי מדובר בנושא חשוב מאוד שצריך לטפל בו. הוא בירך על עבודת המשטרה והרשות להגנת הצרכן, והוסיף כי הוא שמח על הכוונה לטפל בנושא החיוב האישי של נושאי המשרה.