"הגישה לארכיונים לא צריכה להיות נתונה לגחמות פוליטיות", אמר עודה והאשים: "לא חושפים את האמת; לא כי הם לא רוצים שאנחנו הערבים נדע, אלא כי הם לא רוצים שהיהודים ידעו את האמת. אני קורא לחשוף את כל החומרים בארכיון. אני מבין שיש אחוז שלא ניתן לחשוף, אבל את כל השאר יש לחשוף. להפסיק את הפעילות לחיסול החומרים, ולפתוח את חדר העיון בארכיון המדינה״. ליאור יבנה, מנכ״ל מכון עקבות לחקר הסכסוך ישראלי פלשתיני, המזוהה עם השמאל הרדיקלי אמר: ״ארכיון צה״ל ומערכת הביטחון כוללים 14 מיליון מסמכים ומתוכם נגישים לציבור רק 51,213 תיקים המהווים אחוז אחד בלבד. יש היקף עצום של חומרים שתקופת ההגבלה הסתיימה, אך התיקים עדיין סגורים בשל תקנות העיון המחייבות בדיקת חומרים טרם חשיפתם. יש להכין נוהל חשיפה ברור ופומבי, ואנחנו מציעים חשיפה אוטומטית של חומר שתקופת ההגבלה שלו עברה״. עמיתו למכון, אדם רז, הוסיף: ״כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר אקדמי בארץ, כי אם אתה היסטוריון שלא עובד במשרד הביטחון - אין לך דרך לגשת לארכיון. גם ארכיון השב״כ סגור לגמרי, תחומים שלמים פשוט לא קיימים. על-מנת להשיג חומרים יש לגשת לבתי משפט, אישים ופרטיים וזה לוקח המון זמן. בנוסף, מפנים את הסטודנטים לנושאים שהם פחות נושאי ליבה והארכיונים לא ממלאים את לשון החוק״.

מנהלת ארכיון צה״ל ומערכת הביטחון, אורנה זהר, הגיבה לטענות: ״הנתונים לא מדויקים. מתוך 14 מיליון תיקים בארכיון צה״ל יש 1.1 מיליון תיקים שעברו את תקופת ההגבלה. אנחנו משקיעים משאבים רבים וכמות החושפים שלנו קטנה. אנחנו מנסים לגייס ולמצוא אנשים עם ראייה ביטחונית והיסטורית, וכארכיון צבאי וביטחוני כמעט 95% מהחומר הוא מסווג במידה כזו או אחרת״. גנזת המדינה, רותי אברמוביץ׳: ״ארכיון המדינה נותן שירות לציבור אלא אם כן יש איסור לחשוף את המידע. אנחנו נמצאים בטווח שבין ביטחון המדינה וזכויות הפרט לבין חשיפת החומר לציבור, הארכיון לא יכול לחשוף תיקי אימוץ, תיקי בתי משפט ועוד תיקים עם הגבלות. החוק קובע שמי שרשאי לחשוף את החומרים הם הגופים המפקידים ומשרדי הממשלה. בארכיון המדינה יש כ-3 מיליון תיקים רשומים וקיימים עוד כ-1.6 מיליון תיקים שכלל לא רשומים וכעת אנחנו בעיצומו של מיזם לרישום תיקים״.

ח״כ עופר כסיף שאל והשיב: ״מדוע בעצם המדינה מסתירה? כי כנראה כי יש לה מה להסתיר. המדינה רוצה לשלוט בעבר על-מנת לשלוט בעתיד. מבחינת הצדק ההיסטורי וערכי הדמוקרטיה - על המדינה לאפשר צפיית חומרים״. הד"ר נתן שיפריס, שחקר את פרשת ילדי תימן, אמר בדיון: ״התיקים של פרשת ילדי תימן לא הופקדו בארכיון המדינה עד היום ואנחנו קוראים לחשיפתם״.