המדען הראשי וראש רשות החדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ד"ר עמי אפלבאום, אמר כי יש ירידה מדאיגה בהשקעות בהייטק. לדבריו, בעוד שמדד הנאסד"ק עולה לאחרונה בישראל ההשקעות המשיכו לצלול, בגלל אי-הוודאות הפוליטית משטרית. "המשקיעים לא יודעים איך להסתכל על זה", אמר. היו"ר ליברמן הוסיף: "כל ההצעות לדחות בחצי שנה רק יחלישו אותנו וצריך להבין את זה". הכלכלנית הראשית גרינברג התייחסה לכך ואמרה כי "צריך ודאות שתייצר סביבה עסקית טובה, ודאות כזו שתאפשר לכלכלה לצמוח". אפלבאום הוסיף כי המגמה השלילית שהחלה ב-2022 החריפה ב-2023, וציין כי 25% מהחברות דיווחו שהן מתכוונות לפטר עובדים, ועוד 25% עוצרות גיוסים, וזו הפעם הראשונה, חוץ מתקופת הקורונה, שרואים ירידה במספר המועסקים בענף. נציג בנק ישראל, אלעד דה מלאך, אמר כי ההאטה היא עוד מהשנה שעברה בשל תהליכים גלובליים. עם זאת הוא ציין כי להייטק יש נקודות חוזקה שמאפשרות לו להתמודד עם הפגיעה. בין היתר הוא ציין את השכר הגבוהה, שמושך עובדים טובים, אך גם מאפשר הורדת שכר בתקופות קשות.

יזם ההייטק זוהר לבקוביץ, אמר כי הסיפור הוא לא כלכלה אלא סנטימנט, שלא קשור למשבר העולמי אלא למה שקורה בישראל. "לקח לנו 20 ומשהו שנה לבנות פה תעשיית הייטק, ואנחנו שוברים את זה בחודשים האחרונים ומי שיעזוב לא יחזור", אמר. היזם משה רדמן הוסיף: "ההייטק מדרדר בקצב מסחרר, עשינו פניית פרסה חדה ומסוס דוהר הפכנו לחמור צולע. מהלכי הממשלה הזו בניסיונות לרסק את מערכת המשפט ותקציב ללא בשורות גורמים לנו להיות בחזית ההאטה". היו"ר ליברמן הגיב לדברים ואמר כי הדיון הוא לא פוליטי, ויש באולם נציגים מהקואליציה והאופוזיציה, כשאר המטרה של הישיבה היא למצוא מה כן ניתן לעשות עוד בתקציב הנוכחי כדי לשפר את מצב הענף. מנכ"ל טסטפרי, יאיר בר-און, דיבר גם הוא על הסוגיה הפוליטית, והוסיף כי אפשר להגיע להסכמה מקיר לקיר על זה שצריך להכניס חרדים להייטק וצריך להשקיע בכך. המשקיעה ענבל שינפלד, ציינה כי על כל עובד בהייטק יש עוד 3.8 עובדים לא ישירים. לדבריה, הכל נעצר בגלל חוסר הודאות שמפחיד משקיעים. "ב-2023 רק 8% מההשקעות העולמיות בענף הושקעו בישראל, לעומת 12% ב-2022, זו ירידה פנטסטית שאי אפשר להגיד שהיא נובעת רק מהמשבר הכלכלי", אמרה. סמנכ"לית לטכנולוגיה בחברות בינלאומיות, אירית טויטו, ציינה כי מתחילת השנה פוטרו 4,000 איש ב-64 חברות שונות, ורק לפני שבועיים המספר עמד על 3,500 כך שהקצב מואץ. היא מתחה ביקורת על דברי בנק ישראל באשר לאפשרות להורדת שכר, ואמרה: "האנשים האלה לא יעבדו בפחות כסף, הם והמיסים שהם משלמים פשוט לא יישארו פה". הכלכלן הראשי של SPMI, אסף פתיר, אמר כי בלי לפתור את הסיפור הפוליטי ההייטק לא יצמח בחזרה, והוסיף כי צריך להשקיע בחינוך למדעים. ח"כ ליברמן הגיב כי כרגע השיפור המסתמן הוא בחינוך תלמודי ולא מדעי. ח"כ רון כץ אמר כי הדבר החשוב הוא עצירת חוסר הודאות, והוסיף: "אם הכלכלה תלך אחורה ייקח עשרים שנה לבנות מה שמפרקים עכשיו בכמה חודשים. את 14 מיליארד השקלים של הכספים הקואליציוניים צריך להשקיע בשילוב חרדים בהייטק, לימודי ליב"ה והורדת חסמים לסייע לענף להתחזק. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בשביל זה". היו"ר ליברמן סיכם את הדיון ואמר: "אני לא משלה אל את עצמי ולא אתכם, אנחנו מנהלים קרב מאסף. אני מוטרד כמומכם. ב-14 מיליארד השקלים הקואליציוניים – הכפלת תקציב הישיבות, העלאה של 50% בקצבה, חלוקה של מיליארד שקל בתלושי מזון, הוזלת תח"צ כמעט לאפס לציבור החרדי – מצד אחד זה תמריץ לא לצאת לעבודה ומצד שני שה הכל כסף לצריכה ששופך דלק על האינפלציה. נעשה פה כל מה שאנחנו יכולים, אבל גם כל אחד מכם חייב להילחם עד הרגע האחרון. אתם צריכים להיות נוכחים פה כל השבוע, לא לתת מנוחה לא לדרג המקצועי, שחייב להשמיע הרבה יותר חזק את קולו גם באוצר, במשרד הכלכלה והמדע וגם לדרג הפוליטי. מפילים את העץ שכולנו יושבים עליו, והשבוע הבא הוא קריטי".