התנהלות רשלנית של שוטרי תחנת זכרון יעקב הובילה באוגוסט 2017 למותו של פגוע נפש אשר שדד סניף בנק ביישוב. לצד זאת, יש להטיל על המנוח אשם תורם של 40% בשל השוד ואיומו של חיי השוטרים. כך קובע שופט בית משפט השלום בתל אביב, אמיר צ'כנוביץ, אשר חייב את המדינה לפצות את משפחתו של המנוח ב-800,000 שקל. המנוח שדד את סניף דיסקונט באיומי סכין, נמלט לבית הוריו ושם נורה למוות בידי השוטרים בפיקודו של רב-פקד אילן עוליאל. משפחתו טענה שהמשטרה פעלה בצורה רשלנית ובלתי מקצועית, והייתה אמורה לפעול בסבלנות במקום לפרוץ לבית, בעוד המדינה טענה שהירי היה מוצדק משום שהמנוח איים בסכינו על השוטרים. צ'כנוביץ קיבל בעיקרה (4.5.23) את עמדת המשפחה, תוך שהוא מצביע על שקריהם של השוטרים שהיו מעורבים ועל עדות כבושה של ד"ר הדס גיפס, מן המכון לרפואה משפטית, שביקשה לשנות על הדוכן את ממצאיה כדי שיעלו בקנה אחד עם עמדת המדינה. צ'כנוביץ מנתח בהרחבה את האירועים והגרסאות, ולבסוף קובע: "רשלנות זו מצאה ביטוי הן בדרך בה נוהל האירוע ע"י השוטרים המעורבים, אשר בנסיבות המקרה, על-פי תורת הפיקוד והשליטה המשטרתי, היה עליהם לפעול בדרך של 'הקפאת המצב', ובמקום זאת פעלו למעצר מיידי של החשוד, שהביא להסלמה מהירה של האירוע, כאשר האדם הסביר, כל שכן איש משטרה מיומן ומקצועי, יכול היה וצריך היה לצפות שפעולות אלה יובילו לאובדן שליטה באירוע, ויסתיימו בירי ובמותו של החשוד. "רשלנות השוטרים מצאה ביטוי גם בכך שלא נערכו בעמדות שיותירו להם נתיב מילוט ומרחק ביטחון מספיק מפתח הבית במקרה שהחשוד ינסה פעם נוספת לרוץ לקראתם ולתקוף אותם עם סכין, כפי שאירע לטענתם רק דקות קודם לכן. הנתבעת טוענת כי הירי בחשוד נעשה כמוצא אחרון, בלית ברירה וכהגנה עצמית. אין בידי לקבל טענה זו. בעדותם של השוטרים המעורבים באירוע התגלו סתירות רבות ובעניינים מהותיים שיורדים לשורשי גרסת הנתבעת, בדבר ירי בנסיבות של הגנה עצמית. "מכלול נסיבות האירוע אינן מצביעות על אירוע תקיפה 'מפתיע' או 'בלתי צפוי' אלא באירוע שנוהל, שלא לומר התנהל, ללא יד מכוונת, בניגוד לנוהל שליטה ופיקוד, אשר לפיו נדרש היה לבצע 'הקפאת מצב', ובמקום זאת השוטרים חתרו למעצר מהיר, אשר ניתן היה לצפות שיביא להסלמה אלימה ובלתי מבוקרת של האירוע. גם לאחר שהמנוח יצא מפתח ביתו כשהוא אוחז בסכין על-מנת לתקוף את השוטרים, שוטרים מקצועיים ומיומנים, יכולים וצריכים היו לפעול באופן מידתי, נוכח המרחק והטווח ממנו ירו אל המנוח (טווח רחוק ובינוני) לבצע ירי לפלג גוף תחתון על-מנת לנטרל את הסכנה הנשקפת מהמנוח ולא ירי רשלני וקטלני, שעיקרו לפלג גוף עליון, דבר שהביא למותו של המנוח". צ'כנוביץ מוסיף: "נוכח הסתירות, הפערים בעדויות השוטרים שנמצאו ע"י בית המשפט כאמירות שאינן אמת, לא מצאתי ליתן אמון בגרסת השוטרים... התנהלות השוטרים המעורבים כפי שהוכחה מהראיות מטילה ספק רב בטענת השוטרים לירי בנסיבות של בלית ברירה וכמוצא אחרון, ויותר מתיישבת עם ירי לא-מקצועי, לא מדוד או מידתי, שעיקרו כוון לפלג גוף העליון של המנוח, דבר שהביא לפציעתו הקטלנית". כאמור, צ'כנוביץ הטיל אשם תורם משמעותי על המנוח "נוכח מעשיו החמורים, איומים על חיי שוטרים, התנגדותו למעצר ותקיפת השוטרים בסכין. אין ספק שבמעשיו חשף עצמו לאפשרות כי השוטרים יפעלו לנטרל את הסכנה הנשקפת ממנו בדרך של שימוש בנשק חם המצוי בידם על-מנת לנטרל הסכנה". עם זאת, הוא הסתפק באשם תורם של 40% בשל מצבו הנפשי של האיש, אשר היה ידוע למשטרת זכרון יעקב מספר חודשים לפני כן. המדינה גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 120,000 שקל.