ישראל אינה נמצאת במסלול הנכון להגשמת היעדים השאפתניים שהציבה בתחום שינויי האקלים - קובע (31.5.23) דוח של ארגון OECD. ישראל הכריזה על כוונתה להפחית ב-85% את פליטת גזי החממה ב-2050, וזאת לצד יעדים מגזריים לענפי החשמל, הפסולת המוצקה, התעשיה והתחבורה, והודיעה גם שברצונה להגיע לאפס פליטות פחמן נטו באותה שנה. כאמור, הארגון אומר שנכון לעכשיו יעדים אלו לא יושגו, וקורא לאמץ את חוק האקלים שהציעה הממשלה כצעד חשוב בכיוון הנכון. שיעור האנרגיה המתחדשת בכלל הפקת האנרגיה בישראל הוא השני הנמוך ביותר בין 38 המדינות המפותחות החברות ב-OECD. "ישראל צריכה לקדם את התקנת האנרגיה הסולארית ולהסיר מכשולים רגולטוריים בתחום זה, ולהאיץ את שילוב האנרגיה המתחדשת באספקת החשמל שלה", קובע הארגון. כדי להתמודד עם תלותה הניכרת ברכב פרטי, על ישראל לפתח אסטרטגיה משולבת למעבר למכוניות דלות פליטה ולהעניק עדיפות להשקעות בתחבורה הציבורית. עליה גם להדק את הקשר שבין התחבורה לבין התכנון הקרקעי, תוך הגברת חלקו של השלטון המקומי. ההתפתחות המהירה של ענף המגורים וצריכת האנרגיה הגבוהה שלו, מחייבים לאכוף את תקן הבנייה בת-הקיימא על כל הבניינים החדשים, ולקבוע קני מידה להתייעלות אנרגטית לבניינים הקיימים, מוסיף OECD. הארגון מציין את הצלחותיה של ישראל בתחום המים, ואת היותה המשתמשת הגדולה ביותר מבין חברותיו במים מטופלים לצורכי חקלאות. ישראל גם התקדמה בחלוקת המים בין המגזרים, והתפלת מים מבטיחה את אספקתם הסדירה. עם זאת, הן מים עיליים והן מים תת-קרקעיים ממשיכים להיות מזוהמים. על ישראל להמשיך ולהפחית את השימוש במים טריים בחקלאות באמצעות חלוקה ותמחור טובים יותר, ולהשלים את שדרוג המערך לטיפול במים מבוזבזים. מערכת האסדרה הישראלית בתחום הסביבה בנויה טלאי על טלאי ובחלקה אינה עדכנית, ממשיך הדוח. הצורך בתסקירי השפעה על הסביבה עדיין אינו חל על כל הפרויקטים, כל צעדי המדיניות וכל התוכניות הרלוונטיים. אימוץ החוק לרישוי סביבתי שהציעה הממשלה אשתקד יהיה צעד חשוב בדרך להטמעת תנאים סביבתיים בכל הרשיונות על בסיס הטכניקות הטובות ביותר. הפיקוח והאכיפה הסביבתיים גדלו בעשור האחרון, אך עודם בלתי מספקים - קובע הארגון. עוד מציין OECD, כי מיסוי הבנזין בישראל הוא מן הגבוהים שבין חברותיו, אך המס על דלקים מאובנים ומזהמים אחרים הוא נמוך מאוד. ישראל מתכננת להעלות מיסים אלו, כך שיחולו על 80% ממקורות פליטת גזי החממה, והארגון אומר שעליה להבטיח שצעד זה אכן יוביל להפחתת השימוש בהם. עוד הוא מצביע על הגידול בסובסידיות לדלק מאובנים בעשור האחרון (כולל סולר לאוטובוסים ומוניות ותמיכה בהפקת גז טבעי), וקובע חד-משמעית שיש להפסיק אותן כליל, במקביל לסיוע נקודתי לשכבות החלשות. ישראל צריכה להגדיל את ההשקעות באנרגיה סולארית וברכב חשמלי, מוסיף הארגון. על ישראל לעצב וליישם תוכנית השקעות לטווח הבינוני, במטרה לייצר, לאחסן ולהעביר תשתית לחשמל מבוסס אנרגיית השמש. OECD מצביע על הגידול ביצירת הפסולת המוצקה העירונית בעשור האחרון, בשל הגידול באוכלוסייה ובתוצר אשר לא לווה בתוכנית לטיפול בפסולת. אומנם ננקטו שורה של צעדים, אך הם נעדרים "פרספקטיבה של מעגל חיים": יש לאסוף, למחזר או לחסל פסולת בתהליכים טבעיים או טכנולוגיים. עוד קורא OECD להגדיל את חלקו של השלטון המקומי בתחומי הסביבה והאקלים, במיוחד בנושא הפסולת. ככלל, יש לנצל את כל היתרונות של "כלכלה סיבובית" בכל המגזרים: החל ממניעת יצירתה של אשפה, דרך הארכת השימוש בחומרים ככל הניתן וכלה בהפיכת פסולת למשאבים. כמה תוכניות כאלו הושקו בשנים האחרונות, אך אין תוכנית לאומית כוללת. בתחום זה יש לשלב לא רק את המגזר הפרטי, אלא גם את החברה האזרחית, ארגונים קהילתיים ומוסדות ידע.