התיקון בפקודת המשטרה, שאישרה הכנסת על-פי דרישתו של השר איתמר בן-גביר, "מוביל לפגיעה בעצמאותה המקצועית של המשטרה בהפעלת סמכויותיה, תוך פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי ופגיעה בצורה לא מידתית בזכויות היסוד החוקתיות של הפרטים בחברה". כך סבורה היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בתגובתה לעתירות לבג"ץ נגד מה שמכונה "חוק בן-גביר". תגובתו של בן-גביר עצמו תוגש בנפרד. התיקונים העיקריים כוללים הוספת סעיף לפקודה, לפיו "השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפות, תוכניות העבודה, הנחיות כלליות, ההוראות הכלליות שבסעיף 9א(א) ומימוש כלל סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם לחוק יסודות התקציב וההוראות לפיו, וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה". עוד נקבע בתיקון, כי "השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות". הוא הוסיף לגבי סמכויות המפכ"ל כמפקד המשטרה, ש"הכל בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר". לבסוף נוספה הסתייגות המאפשרת למפכ"ל, באישור היועץ המשפטי לממשלה, שלא לפרסם פקודה כלשהי של המשטרה, כפי שמחייב החוק. מיארה אומרת: "התיקון מעורר קשיים מהותיים ביותר. כך, התיקון עיגן את סמכויות השר לביטחון לאומי כלפי המשטרה, באופן עמום ובלי שהיקפן הוגדר ותוחם. נוסף על כך, התיקון אינו מסדיר את מכלול ההיבטים של סוגיה מורכבת ותשתיתית זו. סמכויות השר כלפי המשטרה עוגנו בתיקון, אך מנגד לא נקבעו במסגרתו מנגנונים מאזנים, שיש בהם כדי להבטיח את עצמאותה המקצועית של המשטרה ומניעת חדירת שיקולים זרים לעבודתה". בהדגשה מיוחדת מוסיפה מיארה: "עצמאות המשטרה והפעלת סמכויותיה באופן מקצועי, שוויוני וא-פוליטי הן ערובות חיוניות לשמירה על זכויות האדם בישראל, במסגרת הפעלת סמכויותיה כלפי פרטים, והן אבן יסוד לקיומה של חברה דמוקרטית". לדעתה יש להעדיף פרשנות מקיימת של התיקון, כך שהוא אומנם לא יבוטל, אך בג"ץ יתן לו פרשנות מחייבת שהיא למעשה הפוכה מכוונתו של בן-גביר: "יש לפרש את התיקון, תוך התייחסות קונקרטית לכל אחד מסעיפיו, באופן שמגשים את העקרון לפיו גופי אכיפת החוק במדינת ישראל הם גופים מקצועיים הכפופים למרותו של הדין. בתוך כך, יש לפרש את התיקון, בראש ובראשונה, באופן שמשמר את עצמאותה של משטרת ישראל ואת חובתה לפעול באופן מקצועי וחף משיקולים זרים ופוליטיים, וזאת על-מנת שיעמוד באמות המידה החוקתיות הנדרשות. "בהתאם לפרשנות מקיימת זו של הוראות התיקון, ובהלימה למסקנות הוועדות הציבוריות שדנו בנושא לאורך השנים, השר לביטחון לאומי מוסמך להתוות מדיניות כללית עבור משטרת ישראל, אך אין הוא מוסמך להתערב - בדרך ישירה או עקיפה - באופן הביצוע האופרטיבי והמבצעי של המדיניות; ועניינים כגון דא שמורים לדרג הפיקודי במשטרת ישראל, ולו בלבד. פרשנות מקיימת של התיקון גם מחייבת שבקביעת מדיניות כללית על-ידי השר יוותר מרחב פעולה מבצעי אופרטיבי למפקדים ולשוטרים בהפעלת סמכויותיהם". בלא פרשנות כזו, סבורה מיארה, אין מנוס מהצעד החריג של ביטול חקיקה ראשית. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, דניאל מארכס, תהילה רוט וקובי עבדי.