דבר כישרונו ויכולתו המוזיקלית של
מנשה לב-רן הגיע לידיעת האלוף הרב שלמה גורן שהיה אז הרב הראשי לצה"ל וביקש להקים מקהלה צבאית שתפעל ליד הרבנות הצבאית ותופיע בפני החילים על-מנת לחזק הקשר של החיילים להווי הדתי. התקופה הייתה מחצית שנות ה-60. הרב גורן זימנו לשיחה והודיע לו כי הוא מבקש להקים מקהלה ורוצה להפקיד בידיו את הניהול והניצוח.
מנשה נרתם למשימה, בחר צוות וקבע את הרפרטואר של הלהקה וכך נוסדה למעשה מקהלת הרבנות הצבאית. מספר לב-רן: "המקהלה הופיעה בבסיסים רבים ברחבי הארץ לא רק בשירי דת ותפילה, אלא גם בשירים ישראלים ושירי עמים. מאחר שהיינו מקהלה זמר צבאית שמופיעה ללא ליווי כלי נגינה בניגוד ללהקות הצבאיות, הופענו בפני החילים גם בימי שישי בערב והביקוש למקהלה היה גבוה ביותר". כאמור בתחילת דרכה הופיעה מקהלה הרבנות הצבאית ללא כל ליווי אינסטרומנטלי.
לב-רן מספר לי כי ביקש לשלב כליווי למקהלה אורגן וביקש תקציב לאורגן. הוא אף נפגש בעניין זה עם הרב גורן והרב דחה בקשתו ואמר לו בנוסח מעין זה "מה זה כנסייה פה". אולם בהמשך "המודרניזציה ניצחה". להופעות המקהלה צורף אורגן חשמלי עליו ניגן שלום פליסר (לימים רופא שינים במקצועו). עם הזמן נוספו כלים נוספים.
אחד מהאירועים הזכורים והמרגשים שחווה לברן בתקופת פעילותו במקהלת הרבנות הצבאית היה בתחילת מלחמת ששת הימים. מספר על כך לברן: "כשניצחתי על מקהלת הרבנות הצבאית, נתבקשתי על-ידי
גלי צה"ל להופיע בשידור חי על הר הצופים בנוכחות מפקדי צה"ל, זהו אירוע שריגש אותי במיוחד וחרוט בזיכרוני.
לב-רן כיהן בתפקיד מנהלה המוסיקלי מנצחה של להקת הרבנות הצבאית במשך 15 שנה ונחשב ל"אבי מקהלת הרבנות הצבאית". בתקופתו של לב-רן הצמיחה המקהלה לא מעט כוכבי זמר וחזנים בולטים וידועים ובהם בני רוזנבאום וישראל גוטסדינר (לימים חברי צמד רעים), החזנים
מנחם נאמן, פרדי פאר, אברהם אלברכט, וכן ישראל לנצ'נר.
דודו פישר,
אברהם ברק ועוד רבים וטובים.