מנשה לב-רן נולד בשנת 1946 בשם מנשה ליברמן. הוריו שמואל ויהודית ליברמן עלו לארץ בשנת 1932 בגיל 18 לערך, כחלוצים, והשתקעו בתל אביב. רבים מבני משפחתם של הוריו נספו בשואה. לברן הוא בן הזקונים במשפחה אחרי שתי אחיות גדולות ממנו, אסתר מנדלבאום ורות השכל. בראיון עימי לרגל יום הולדתו ה-70 סיפר לב-רן על בית הוריו ילדותו ופעלו המוזיקלי. הוא גדל והתחנך בתל אביב בבית דתי לאומי. משפחתו התגוררה תחילה בדרום תל אביב, משם עברה להתגורר ברחוב ישראליס במרכז תל אביב. "את המוזיקה ספגתי בבית עוד מינקותי. אבי, שמואל ליברמן ניגן בכינור, וכבר בגיל 7 התחלתי לנגן בכינור שהיה בבית", סיפר לברן. בגיל 10 עבר לברן עם משפחתו להתגורר ברחוב ליד בית ספר בילו בת"א. הוא היה חבר ואחד מהסולנים במקהלת הילדים ביל"ו שפעלה ליד בית הכנסת "בילו" ששכן ברחוב רוטשילד בתל אביב בניצוחו והדרכתו של החזן והמנצח המיתולוגי שלמה רביץ. הייתה זו מקהלת ילדים ובני נוער ידועה בתל אביב ואף מחוצה לה שליוותה בעיקר בשבתות את תפילות בית הכנסת. שמה של המקהלה יצא למרחוק. מידי שבת בבוקר לפני תחילת התפילה המתינו אנשים רבים ואף תיירים מחו"ל בתור כדי לתפוס מקום באולם כדי לראות לשמוע את שירת המקהלה".

בגיל 12 מצא עצמו מנשה לב-רן מנצח על 'מקהלת ביל"ו' האגדית. מספר לב-רן "באתי לשיר באחד מימי שישי במקהלה. הייתי אז בן 12 לערך ואז פונה אלי מנהל בית הספר ביל"ו דאז, חיים מישורי ואומר לי כי המנצח רביץ נפצע ומאושפז בבית חולים וביקש ממני לנצח מחר בשבת על המקהלה במקומו של רביץ. קפאתי במקומי. הופתעתי לגמרי לא הייתי מוכן לזה. אבל עשיתי זאת וכנראה שעשיתי זאת טוב". באותה שבת, מספר לב-רן, היו המון תיירים שבאו לשמוע את הפלא שנקרא מקהלת הילדים ביל"ו. "לאחר הופעת המקהלה בניצוחי ניגש אלי בן אדם מלא עם קול גבוה וחזק, שיבח אותי על הניצוח והביצוע ואמר לי היית נפלא ונתן מילים טובות. דרך אגב, הוא אומר לי, שמי ריצארד טאקר. מסתבר כי היה זה לא אחר מאשר הטנור והחזן היהודי ריצאד (ראובן) טאקר מגדולי הטנורים בעולם שבא לארץ כאורח התזמורת הפילהרמונית ו"קפץ" לראות את מקהלת הילדים ששמעה יצא למרחוק. בעקבות הביקורות הטובות על ניצוחו הפך מנשה לב-רן למנצח קבוע במקהלת הילדים "בילו" והמשיך בכך מספר שנים עד גיוסו לצה"ל. בהמשך למד לב-רן בבית ספר "תלמה ילין" עוד כשזה שכן בתל אביב ובבית הספר "רננים": "הייתי חובש הכיפה היחיד בכל התיכון. במקביל השתלמתי בנגינת כינור וויולה". בצה"ל שירת כנגן כינור בתזמורת הגדנ"ע.

דבר כישרונו ויכולתו המוזיקלית של מנשה לב-רן הגיע לידיעת האלוף הרב שלמה גורן שהיה אז הרב הראשי לצה"ל וביקש להקים מקהלה צבאית שתפעל ליד הרבנות הצבאית ותופיע בפני החילים על-מנת לחזק הקשר של החיילים להווי הדתי. התקופה הייתה מחצית שנות ה-60. הרב גורן זימנו לשיחה והודיע לו כי הוא מבקש להקים מקהלה ורוצה להפקיד בידיו את הניהול והניצוח. מנשה נרתם למשימה, בחר צוות וקבע את הרפרטואר של הלהקה וכך נוסדה למעשה מקהלת הרבנות הצבאית. מספר לב-רן: "המקהלה הופיעה בבסיסים רבים ברחבי הארץ לא רק בשירי דת ותפילה, אלא גם בשירים ישראלים ושירי עמים. מאחר שהיינו מקהלה זמר צבאית שמופיעה ללא ליווי כלי נגינה בניגוד ללהקות הצבאיות, הופענו בפני החילים גם בימי שישי בערב והביקוש למקהלה היה גבוה ביותר". כאמור בתחילת דרכה הופיעה מקהלה הרבנות הצבאית ללא כל ליווי אינסטרומנטלי. לב-רן מספר לי כי ביקש לשלב כליווי למקהלה אורגן וביקש תקציב לאורגן. הוא אף נפגש בעניין זה עם הרב גורן והרב דחה בקשתו ואמר לו בנוסח מעין זה "מה זה כנסייה פה". אולם בהמשך "המודרניזציה ניצחה". להופעות המקהלה צורף אורגן חשמלי עליו ניגן שלום פליסר (לימים רופא שינים במקצועו). עם הזמן נוספו כלים נוספים. אחד מהאירועים הזכורים והמרגשים שחווה לברן בתקופת פעילותו במקהלת הרבנות הצבאית היה בתחילת מלחמת ששת הימים. מספר על כך לברן: "כשניצחתי על מקהלת הרבנות הצבאית, נתבקשתי על-ידי גלי צה"ל להופיע בשידור חי על הר הצופים בנוכחות מפקדי צה"ל, זהו אירוע שריגש אותי במיוחד וחרוט בזיכרוני. לב-רן כיהן בתפקיד מנהלה המוסיקלי מנצחה של להקת הרבנות הצבאית במשך 15 שנה ונחשב ל"אבי מקהלת הרבנות הצבאית". בתקופתו של לב-רן הצמיחה המקהלה לא מעט כוכבי זמר וחזנים בולטים וידועים ובהם בני רוזנבאום וישראל גוטסדינר (לימים חברי צמד רעים), החזנים מנחם נאמן, פרדי פאר, אברהם אלברכט, וכן ישראל לנצ'נר. דודו פישר, אברהם ברק ועוד רבים וטובים.

לב-רן סיפר לי בראיון עמו לי כי רבים לא יודעים אבל המנצח דניאל אורן אף הוא היה חבר במקהלת הרבנות הצבאית. סיפר לב-רן: "דני אורן התגורר בקרבת בית הספר "ביל"ו" בו למדתי. התקרבנו והוא היה ידיד נפש שלי. לקראת גיוסו נסע לגרמניה לתחרות יוקרתית ע"ש הרברט פון קאראיין למנצחי תזמורות צעירים וזכה במקום הראשון. כשחזר הוא ביקש לשרת בתזמורת צה"ל או בלהקה צבאית ובכל מקום דחו אותו. אמרתי לו שאני מוכן לקבל אותו והוא שאל אותי: "אתה באמת מוכן לקבל אותי"? "דניאל אורן הוא בעל קול נפלא, הוכיח את עצמו ותרם הרבה למקהלה", אמר לי מנשה לב-רן.

לב-רן היה במשך שנים רבות מנהלו המוסיקלי ומנצחו של פסטיבל הזמר החסידי מאז הקמתו בשנת 1969. הוא גם ישב בוועדה המקצועית שהחליטה ובחרה את שירי הפסטיבל. פסטיבל הזמר החסידי הצמיח שורה ארוכה של שירים חסידיים שהפכו לשירים פופולריים ולשירי עם המושרים בפי כל, גם על-ידי תיירים וקהילות בחו"ל, ובהם "והאר עינינו" של שלמה קרליבך, בביצוע "השלושרים" עם שלום חנוך, "עוד ישמע" - צמד רעים, יגאל בשן - "עושה שלום", ששי קשת - "שישו ושמחו" ועוד רבים וטובים. הפסטיבל הביא את הזמר החסידי לקדמת הבמה. בשנת 1976 הכיר באולפן הקלטות את רעייתו טובה בלומנפלד שהתגוררה באותה עת בגרמניה. ב-1977 נולדה בתם שירי לב-רן לביא עורכת דין בהשכלתה ולימים נציבת שוויין הזדמנויות עבודה אזורית - מחוז ת"א והמרכז.

במשך כ-28 שנים בין השנים 1980- 2008 ניצח לב-רן על תזמורת משטרת ישראל והגיע לדרגת ניצב משנה. מספר על כך מנשה לב-רן": בשנת 1980 אני מקבל טלפון ממשטרת ישראל ומודיעים לי כי המפכ"ל הרצל שפיר מעוניין לפגוש אותי. כבר עלו בראשי כל מיני מחשבות והרהורים. מה פתאום המפכ"ל רוצה לפגוש אותי"? לב-רן: "בפגישה עם הרצל שפיר שכנראה הכיר אותי מהשירות הצבאי הוא אמר לי כי לדעתו תזמורת המשטרה לא מופעלת נכון וביקש שאטול לידי את ניהול וניצוח תזמורת המשטרה. נעניתי להצעה והתחלתי לפעול. עשיתי מהפכה של ממש בתזמורת המשטרה כאשר שיניתי את הרפרטואר שלה, וצירפתי מספר רב של נגנים מוכשרים, רבים מהם עולים חדשים מברית המועצות. תזמורת המשטרה זכתה להצלחה רבה גם מבחינה בינלאומית כאשר ייצגנו את ישראל בתחרויות ומפגשים באירופה". לב-רן: "ניצחתי על תזמורת המשטרה כ-28 שנים. התחלתי כרב-פקד וסיימתי בניצב משנה. תזמורת המשטרה הופיעה לא רק באירועים וטקסים שונים של המשטרה אלא גם באירועים וטקסים ממלכתיים שונים, בנגינת ההמנונים במשחקי כדורגל, באירועים עירוניים ובאירועים קהילתיים שונים, בפסטיבל המחולות בכרמיאל, ובהפקות שונות".

מנשה לב-רן ניצח על מקהלות זמר רבות ברחבי הארץ ולעיתים על לא פחות מ-5 מקהלות זמר במקביל. בין המקהלות עליהן ניצח: "מקהלת בית הכנסת הגדול בתל אביב", "מקהלת השקמים", "רננה" מרעננה, "צלילי כפר סבא", "מקהלת גיתית". בנוסף ניצח על מקהלות ותזמורות באירועי חזנות שונים וליווה את גדולי החזנים. בתחילת שנות ה-2000 ליוותה המקהלה של מנשה לב-רן את החזן הנודע משה שטרן בתפילות הימים הנוראיים ברחבי העולם. בנוסף מקהלות בניצוחו הופיעו גם באירועים ממלכתיים. לציון יום הולדתו ה 70 נערך לכבודו (31.1.16) ובהשתתפותו במשכן האומנויות בתל אביב אירוע ערב זמר ושירה חגיגי. בין המשתתפים באירוע: "צמד רעים", טוביה צפיר, מקהלת הרבנות הצבאית לדורותיה, להקת "קולן" ועוד. ביום העצמאות של שנת 2018 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב. האות מוענק מדי שנה לתושבי תל אביב-יפו, בני 70 לפחות בעת קבלתו, אשר מתגוררים בעיר, על פעילות ייחודית וראויה לציון, שעיקרה בתל אביב-יפו או לטובת העיר ותושביה או לכבודם. ב-2021 קיבל פרס מפעל חיים של אמ"י - ארגון אמני ישראל. לב-רן יובא למנוחות ביום ראשון בשעה 18:00 בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.