היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה סבורה שהצעת החוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה עוקפת את חוקי התכנון ומעלה שאלות קשות. כך מסרה (6.6.23) נציגת משרד המשפטים לוועדת הפנים והגנת הסביבה, שהחלה להכין את הצעת חוק לקריאה ראשונה. מטרתו של חוק זה להסדיר את מגורי הרועים בשטחי מרעה, לצורך שמירה על מקרקעי הציבור, ובכלל זה על השטחים הפתוחים והיערות. את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת שמחה רוטמן, לימור סון הר מלך, אלי דלל, ניסים ואטורי, טלי גוטליב, חנוך דב מילביצקי, דוד ביטן, שלום דנינו, צביקה פוגל, ינון אזולאי, שרן השכל ומיכאל ביטון. ח"כ אביחי בוארון אמר כי הוא מבקש להחיל את הצעת החוק גם על שטחי יהודה ושומרון. לדבריו, "גם בשטחי יהודה ושומרון יש רועי צאן ואי אפשר לעשות איפה ואיפה בין הרועים. הציבור רוצה לשמור את אדמות הלאום ורוצה למנוע פולשים מלפלוש את הקרקע, ואת זה את במשרד המשפטים צריכים להפנים ולא לאנוס עלינו דינים". ח"כ וליד טאהא השיב לו כי לא ניתן להחיל את החוק על השטחים הכבושים. גליה כהן ממשרד הפנים אמרה כי היא חוששת שהמגורים בשטחי המרעה יהוו נטל על הרשות המקומית, שתצטרך לספק שירותים מוניציפליים כגון פינוי אשפה והסעת תלמידים. היא הציעה כי מי שגר במקום יהיה חייב בתשלום מיסים לרשות שבה הוא חי. ממנהל התכנון הודיעו כי הם מתנגדים להצעת החוק. נציגת רשות מקרקעי ישראל אמרה כי הרשות מעוניינת לשמור על עתודות הקרקע למען הדורות הבאים, וכיום מתנהלים הליכים מול רועי צאן שרואים עצמם כבעלי זכויות על הקרקע. על כך העיר יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, כי התביעות מתנהלות כי לא הייתה אסדרה. ממשרד האוצר נמסר כי אין אומדן של העלויות של הצעת החוק. היו"ר אשר ביקש להגיע לישיבה הבאה עם עלויות משוערות של הסדרת המגורים בשטחי המרעה. נעמה גת, נציגת זרוע היבשה, ביקשה להחריג שטחי אש מהצעת החוק על-מנת לא לסכן חיי אדם. נציג קק"ל הודיע כי קרן קימת לישראל מתנגדת למגורים בשטחי היער אם הם לא "צמודי דופן" ליישוב קיים. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי כחלק מההתמודדות עם נגע הפשיעה החקלאית וכדי להשגיח על שלמות העדרים, נדרשים הרועים ששטחי המרעה שלהם מרוחקים ממקום יישוב, להתגורר בשטחי המרעה בסמוך לעדר. במרבית שטחי המרעה, דיני התכנון והבנייה לא מאפשרים הקמתם של מבני מגורים לרועים. כתוצאה מכך, הרועים נאלצים לבלות את שעות הלילה בהשגחה על שלמות עדריהם ללא כל מחסה. מציאות בלתי אפשרית זאת מביאה את מקצת הרועים להקים מבנים שאינם מאושרים ולהתגורר בהם לצורך השמירה על שלמות העדר. מצב הדברים מוביל להליכים משפטיים ולצעדי אכיפה קשים כלפי אותם רועים. לפיכך, מוצע להסדיר את מגורי הרועים ואת הקמתם של מבנים חקלאיים בשטחי מרעה, ולאפשר מתן היתרים למגורי רועים ומשפחותיהם הגרעיניות בשטחי רעייה, באזורים שבהם הדבר נדרש בשל צורך בנוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר ובהתאם לקביעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר.