מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר אמר בדיון כי "ההסבה לא רלוונטית לייצור חשמל אלא לזיהום אוויר. גם התחנות שיהיו בעתיד יכולות לייצר גם באמצעות פחם, גם סולר וגם גז. בגלל החוסר הצפוי באנרגיה ב-2026 הגיעו להחלטת ממשלה להקמת שתי תחנות כוח לייצור חשמל. עד אז לפי האומדנים שקבעה חברת נגה יהיו פיקים שיהיה חסר חשמל - זה חמור וזו סוגיה שנמצאת על הפרק ונידונה במשרד האנרגיה. תוכנית העבודה לשנת 2023 היא שיהיה כמה שפחות תקלות אבל אין מה לעשות שהרשת לא טובה ולא מתוחזקת - זה על הפרק עשרות שנים ומועד לפורענות של תקלות ואי יציבות וחוסר יכולת לקבל את כל האנרגיה החדשה בגלל מגבלות קווי הולכה. הועברו עכשיו עוד מיליארד ש"ח לטובת כמה שיותר השקעות ברשת. בחברת החשמל יש בעיה של תזרים מזומנים המאפשרים לבצע את המוטל עליה". שפיגלר התייחס לקשיים בקידום החברה ואמר כי "יש טירוף מערכות אחד שלם - זקוקים לתאם ולקבל אישורים של 46 גורמים שונים במשק. זה טירוף מערכות וזה פוגע בצורה אנושה במשק ובהתפתחות שמדינת ישראל. לכל פעולה נדרשים לעבור מסלול ביורוקרטיה אינסופית שחונקת כל חלקה טובה. אנחנו עוברים מסכת של ייסורים והכי גרוע שמאשימים אותנו - הציבור לא יודע מה קורה ואם היו יודעים היו חושבים שזה מדע בדיוני".

שפיגלר התייחס לסערת ניתוקי החשמל בשישי האחרון ואמר: "יש מסמך עתיק יומין שאומר שבעיתות של בעיות ביקוש וניתוקים יזומים - את מי לא מנתקים. המסמך לא מתייחס למצב של ימי שישי וערבי חג לניתוק וחיבור חשמל. המידע שפורסם ממה שאמרתי בנושא הוא שגוי ושקרי ומסית. אם יש מצב שיישובים דתיים שהיו מנותקים שעות ואם הם לא מקבלים רגע לפני שבת חשמל, הם יהיו 25 שעות בלי חשמל. גם להם יש ילדים ותינוקות. ידענו שלקראת השעה 21:00 יהיה חשמל בכל ישראל ולא תהיה בעיה. גאה בהחלטה והיא ראויה ביותר. "אם חילוני שהיה בנתק מחשמל מקבל אותו בשעה 21:00 והוא עובר את כל השבת בצורה נאותה, ודתי שמחזירים אליו את החשמל רגע לפני כניסת השבת, הוא בעצם הופך להיות חסר אונים כל השבת - ההחלטה שהתקבלה היא ההחלטה הראויה ביותר. זה הומני ואנושי". אמיר שביט, יו"ר רשות החשמל: "במסגרת מדיניות השר אנו פועלים להיפרד מהפחם עד סוף 2026. אנחנו משמרים את היחידות לפחות עד שנת 2025 ובסופה נערוך בדיקה האם להמשיך שימור או להפסיק אותה. חייבים לשמר את אמינות האספקה בשגרה ובחירום. יש טכנולוגיות שונות במשק החשמל ובתהליך זה אי-אפשר לקפוץ לדבר החדש ולומר שהישן נמחק. צריך להסתכל על אירועי חירום. פרויקט ההסבות הולך לצורך המון גז ולכן צריך לדעת איך עושים את זה בצורה הכי מועטה. ככל שלא נמשיך להשקיע במשק וחייבים להאיץ תהליכים, משק החשמל יהיה בבעיה. חוק ההסדרים זו עזרה מאוד גדולה בהשקעת משק החשמל. אם נצליח לעמוד בפרויקטים של הקמות התחנות - לא תהיה בעיה". מנהלת תחום בכיר מדיניות חשמל במשרד האנרגיה, רתם אבין אמרה בדיון כי כרגע מטרת השימור היא להבטיח יכולת אספקה הן על גז ופחם, "ככל שיגדל השימוש בגז נתבסס על גז טבעי. ברגע שיש מצב חירום שהאסדות לא יספקו גז צריכה להיות יכולת ייצור בפחם. במקרה של מלחמה האנשים לא יהיו באסדות ואז המשק יתבסס על פחם וסולר. המטרה הראשונה היא אספקת החשמל והלוואי והיינו יכולים לסגור תחנות. לגבי האירועים בשישי האחרון מנכל משרד האנרגיה מבצע תחקיר והתוצאות ילמדו". ראש אגף אקלים במשרד להגנת הסביבה, גיל פרואקטור אמר בדיון כי בסופ"ש האחרון גז הגיע לירדן ולא לישראל, "ישראל ממשיכה לייצא גז לשכנותיה בזמן שחסר בה. אנו מודאגים כי יש עליה בייצוא ללא מדיניות ברורה של תיעדוף למשק המקומי. הדרך היחידה לבוא ולהקטין את התלות של ישראל בפחם וגז היא מעבר מהיר לאנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה. אלו הכלים המוכחים שמשתמשים בהם בעולם. שינויי האקלים הולכים ומקצינים וזו תהיה שנה הכי חמה אי-פעם ואחר כך עוד יותר. אנחנו חייבים להתמקד במעבר לאנרגיות מתחדשות". יונת אלקלעי מנהלת מחלקת תעשיות באיגוד ערים לסביבה שרון כרמל, אמרה בדיון כי האיגוד דורש את סגירתן המיידית של יחידות 1-4 שפולטות מזהמים, בהתאם להחלטת הממשלה, שקבעה כי יועברו לשימור ביוני 2022, ולא להמתין שוב, הפעם ל-2025, אז יתקיים דיון נוסף.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "לא ייתכן שמדינת ישראל מתקדמת טכנולוגית ולא יסופק בה חשמל. על-פי הפרסומים, בשנת 2026 המדינה לא תוכל לתת מענה ל-100% מהצרכים במדינת ישראל. אלו דברים שתלויים בחיי אדם ומרכזי עשייה ביטחונית ובסיסיים צבאיים יוכלו להיפגע מכך. אינני נכנס לוויכוח האשמים לגבי ניתוקי החשמל בסוף השבוע האחרון אבל אני מודאג מהעתיד - יצאתי יותר מודאג ממה שנכנסתי לדיון. הוועדה תעקוב ותנהל דיונים פרטניים על כל הנושאים הרבים שצפו כאן בדיון" עו"ד צחי סעד, מנהל חטיבה במשרד המבקר הציג מליקויי הדוח וההשפעה על משק החשמל והוסיף כי בדוח שיפורסם על רשות החברות בקרוב תהיה התייחסות להשפעה שאין יו"ר קבוע לחברת החשמל. בין ליקווי הדוח שהוצגו בוועדה נאמר כי חברת החשמל קבעה ששקלול הירידה בביקוש לחשמל בשנת חירום לצורך חישוב אומדן הנזק למשק מגריטת יחידות 4-1 - נקבע אומדן הנזק של 20 מיליארד ש"ח. לדברי המבקר, הנתון הזה שהציגה חברת חשמל לא מדויק ולא הביא את ניסיון העבר בנוגע לשינויים בביקוש דוגמת תקופת הקורונה ועוד. לדברי המבקר, הצמצום בפחם אינו יכול להתבצע כל עוד אין לנו בפועל מקורות מאנרגיות מתחדשות.