מליאת הכנסת אישרה הלילה (יום ג', 13.6.23) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג 2023. מדובר בהצעה ממשלתית אליה מוזגה הצעה פרטית של ח"כ יוסף טייב. 31 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 25 שהתנגדו לה. החוק החדש מסמיך את שר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה אשר טרם השתקע בישראל. במקום, יוכל שר הפנים להעניק לו תעודת מעבר. בכך, מוצע להשיב את המצב לקדמותו כפי שהיה עד 2017. בשנת 2017 נכנס לתוקף תיקון מס' 9 לחוק הדרכונים שעניינו שיקול דעת שר הפנים במתן דרכונים או תעודות מעבר, והוספה בו הוראת סעיף קטן שלפיה "לא יסרב השר לתת דרכון ראשון למי שקיבל את אזרחותו חוק האזרחות, בשל כך שטרם השתקע בישראל". בדברי ההסבר להצעה נכתב כי עד לתיקון מס' 9 החוק הקנה לשר הפנים שיקול דעת רחב לסרב לתת דרכון או תעודת מעבר או להאריך את תוקפם וזאת גם בהתייחס לתקופה שבה עולים חדשים נמצאים בארץ ותוך בחינה אם השתקעו בה. מדיניותו של שר הפנים בנוגע לעולים חדשים טרם התיקון, תאמה את החלטת ממשלה שלפיה לא יינתן דרכון לעולה הנמצא בישראל פחות משנה, אלא במקרים חריגים. מדיניות זו הונהגה על-רקע העובדה כי בשונה מרוב מדינות העולם, שבהן קבלת האזרחות נעשית באופן הדרגתי ולאחר תושבות של שנים מספר באותה המדינה, בישראל עולים חדשים מקבלים אזרחות מיד עם כניסתם אליה. עקב זאת היה צורך למנוע מצב של שימוש בדרכונים ישראלים על-ידי מי שמימשו את זכותם לקבלת אזרחות ישראלית מכוח שבות, אך למעשה זיקתם לישראל הייתה פורמלית בלבד, והביטוי היחיד לה היה השימוש בדרכון ישראלי. השלכות תיקון מס' 9 נבחנו לאחר חקיקתו ומן הבחינה נראה כי ישנה תופעה רחבת היקף של ניצול האפשרות לקבלת אזרחות ישראלית מיידית מכוח שבות רק לצורך קבלת דרכון ישראלי, בלא קיום זיקה ממשית אחרת למדינה. זאת, בין השאר, לצורך כניסה לארצות המאפשרות לבעלי דרכון ישראלי להיכנס לתחומן בלא אשרה נוספת באופן שעלול להביא לפגיעה בחוזקו של הדרכון הישראלי. כמו-כן, גורמי הביטחון הביעו חשש כי תיקון זה עלול להביא לניצול לרעה של חוק השבות, לצורך קבלת דרכון ישראלי על-ידי גורמים המבקשים לבצע פעולות הפוגעות בביטחון המדינה.