להלן כמה מן ההחלטות הבולטות שניתנו בשנת 2022. • שופטת נוער העתיקה קטעים מהותיים מהחלטה של שופטת אחרת בלא לציין זאת, ושהם מצביע על חומרה יתרה בכך שההעתקה הייתה לא רק במישור המשפטי אלא גם במישור העובדתי. שהם קובע, כי יש בכך פגיעה קשה לא רק באתיקה השיפוטית אלא גם באמון הצדדים והציבור בבית המשפט; ועסקינן בהוצאת קטין ממשמורת אמו – סוגיה שהיא בבחינת דיני נפשות. הוא המליץ לשר המשפטים להעמיד את השופטת לדין משמעתי. • שופט בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, יוחנן כהן, העתיק בכמה מקרים פסקי דין של שופטים אחרים. שהם המליץ להעמידו לדין משמעתי, אך הוא הקדים ופרש. • שהם שקל להמליץ להדיח שופטת עבודה איזורית, לאחר שפעם החמישית נמצאה מוצדקת תלונה על עיכוב במתן פסק דין – אך היא הודיעה על פרישה. • שהם המליץ להדיח שני קאדים מבית דין שרעי איזורי, אשר הפרו את החובה לדווח לרשויות האכיפה על חשדות לפוליגמיה (ריבוי נשים). הנושא נבדק לבקשת שר המשפטים דאז, גדעון סער, לאחר ששהם כבר המליץ לנקוט הליכים נגדם בעקבות פניית השרה הקודמת, איילת שקד. • שופטת שלום לא גילתה רגישות מספקת למצבה הבריאותי של עורכת דין ולא העניקה לה ארכה להגשת סיכומים. • שופטת שלום הורתה לעורך דין להציג הוכחה לכך שהוא לא התייצב לדיון משום שהיה ליד מיטתו של בנו שאושפז בבית החולים. היה עליה לגלות חמלה ולתת אמון בעורך הדין. • שופט שלום נתן החלטה בתביעה לפינוי נכס 11 חודשים לאחר סיום שלב הסיכומים, ואף סירב להתנצל על כך בפני הצדדים. אין להשלים עם העיכוב, למרות העומס הרב שעל כתפי השופטים, קובע שהם. • שופט שלום קבע ששכר טירחתו של שמאי רכב היה מוגזם, והעיר שלקוחו יכול לתבוע ממנו את ההפרש. זוהי אמירה מעוררת אי-נחת, הנכנסת ליחסים שבין התובע לשמאי, אומר שהם. • שופטת מחוזית לא הזהירה עד לומר את האמת, אך לאחר מכן הסתמכה על דבריו בפסק דינה. היה עליה גם להסביר מדוע נקטה בצעד החריג של הזמנתו כעד מטעם בית המשפט.

• דיין בבית דין רבני איזורי חתם על כרוז ("פשקוויל") נגד עובד בחברה קדישא באותה עיר. שהם מזכיר, כי בעבר קיבלה הנציבות החלטות בנוגע לפעילות של דיינים מחוץ לתפקידם, וגם במקרה זה נקבע שהצעד היה פסול. • בית דין רבני איזורי הטיל הוצאות של 7,500 שקל לטובת אוצר המדינה על עורכת דין שהגישה תלונה לשהם; אותה תלונה נדחתה ואף נמתחה ביקורת חריפה על טענות שווא שהעלתה עורכת הדין. עם זאת, הטלת ההוצאות הייתה בלתי מוצדקת. • לא נמצא בסיס מספיק לקבוע שנשיא בית הדין השרעי לערעורים, עבד אל-חכים סמארה, מרבה להיעדר ואינו מדווח בצורה תקינה על היעדרויותיו, אם כי שהם העיר על החשיבות של דיווח נכון ותיעוד מלא. • עשרה דיינים לשעבר בבתי הדין הרבניים מתחו ביקורת פומבית חריפה על הרכב מיוחד של בית הדין הרבני הגדול, שהתיר מסורבת-גט לאחר 18 שנים, מה שהוביל את ההרכב לחזור בו. שהם הביע צער על כך, אך ציין שהם אינם בסמכותו. דיין מכהן בבית הדין הגדול הכחיש את הפרסום לפיו התערב בנושא ולא נמצאו ראיות הפוכות. שהם לא מצא פסול בכך שחברי בית הדין המיוחד התייעצו עם פוסקים מובילים, שכן מדובר היה בפסק דין חדשני ותקדימי. • נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב יצחק יוסף, איים על ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט, להפסיק לחתום על תעודות גיור. שהם קבע שהוא היה מוסמך לעשות זאת. • בית דין רבני מתח ביקורת חסרת הצדקה על טוען רבני, ולפיה הוא הדריך את מרשתו לשקר.

• רשמת בבית דין איזורי לעבודה נתנה החלטות באיחור ניכר, למרות הערות קודמות של הנציבות; שהם הזהיר שתלונות מוצדקות נוספות עלולות להביא לצעדים נגדה. הוא הביע תקווה ששינוי ארגוני מתוכנן יפתור את הבעיה. • אחד משופטי בית המשפט העליון השתמש בביטוי "דיאטת מצות" בדיון בעתירה בנוגע להכנסת חמץ לבסיסי צה"ל. הוא הסביר, כי רק ציין עובדה והתכוון ל"תזונת מצות". שהם קבע שלא היה בדברים משום זלזול בציבור הדתי, אם כי כללית ראוי להיזהר מאמירות העלולות בטעות להתפרש כפוגעניות. • שופטת מחוזית ציינה בהחלטתה שאחד הצדדים הגיש לנציבות תלונות עליה, ושהם מזכיר את חובתו של בית המשפט להימנע מלחשוף מיוזמתו הגשת תלונות. • שהם מצא, כי שופטת שלום הייתה צריכה להיות תקיפה יותר בהשלטת סדר באולמה, כולל הטלת הוצאות על הצדדים ובאי-כוחם. היה עליה גם לתעד בפרוטוקול את העובדה שנאלצה להזמין מאבטח לעזרתה. • שופטת משפחה הבליגה שוב ושוב ובצורה בלתי נאותה על התנהגות בלתי נאותה של אחד מעורכי הדין. • שופט עבודה איזורי הטיל הוצאות על מנכ"ל של חברה שלא התייצב לדיון משום שנפצע ועבר ניתוח באותו יום. היה עליו לגלות יותר רגישות, קבע שהם. • שהם דחה מכל וכל תלונה ולפיה נשיא של בית משפט מחוזי הורה להעביר לכל השופטים חומר של ארגון "בצלם". התברר, כי ללשכתו הגיעו מעטפות סגורות שנועדו לכמה מן השופטים והוא רק הורה להעבירן ליעדן. הוא גם אומר שיש טעם לפגם בהגשת תלונות המבוססות על פרסומים תקשורתיים מצד מי שאין להם זיקה כלשהי לאותם אירועים. מדובר לרוב בתלונות בלתי מבוססות המכפישות את השופטים על לא עוול בכפם. • תיק רשלנות רפואית מצוי בקדם-משפט 3.5 שנים לאחר הגשת התביעה. רוב העיכובים היו באשמת הצדדים, שגם לא צייתו להחלטות השופטת, אך גם היא תרמה לכך בהחלטות שעיכבו את ההליך. • נאשם בבית משפט שלום, שלא היה מיוצג, עשה באולם ככל העולה על רוחו. במקום להעמידו על מקומו, ניסתה השופטת להרגיעו והבטיחה שהיא משמשת לו כעיניים.