את הדיון פתח יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "קיימנו בנושא מספר דיונים, העלינו הצעות חוק. הריבית על המשכנתאות עולה באופן מתמיד, משפחות וזוגות צעירים שתכננו את עתידם הכלכלי, נכנסו למציאות בלתי מתקבלת על הדעת מבחינת קפיצת הריביות, במקביל משפחות שמפקידות כסף בפיקדונות ובעו"ש, מקבלות מעט מאוד בתמורה. אני מפרגן למי שמרוויח כסף, אבל לא על חשבון מי שיש לו מעט מאוד".

השר סמוטריץ': "יוקר המחיה הוא האתגר מספר 1 של משרד האוצר, ואני חושב של הממשלה כולה, זו הסוגיה הבסיסית ביותר. כמסתכלים על הגורמים, יש את האינפלציה העולמית שמגולמת בעליות מחירים, זה ביצה ותרנגולת. יש לפרום את הקשר הזה, ולהחזיר את האינפלציה לטווח היעד. הבעיה הקשה שהווקטור הזה פוגש אצלנו יוקר מחייה גבוה מאוד. במונחי כוח קנייה אנחנו הרבה יותר יקרים ביחס כמעט לכל המדינות שאנחנו רוצים להשוות את עצמנו אליהן. הסיבות שונות - ריכוזיות, עיוותים במבנה השוק, חסמי יבוא. סקטורים תחרותיים הם בפריון גבוה ועם מחירים נמוכים ולהפך בסקטורים שאינם תחרותיים. אנחנו חייבים לחפש את יתרונות השוק הישראלי, בהם להשקיע, עם פחות ופחות מכסי מגן שמביאים לעליית מחירים גבוה. "אנחנו מתכוונים לעשות בתחום יוקר המחיה שינויים דרמטיים, חלקם לא יהיו קלים. חלקם עשינו בחוק ההסדרים. אנחנו פועלים לפתיחה מוחלטת של יבוא, מדבקה בעברית וזהו. יש לזה פוטנציאל גדול להפחתת מחירים. אנחנו פועלים מאוד להורדת מחירי התשומות, תמיד בטורקיה כוח האדם יהיה זול יותר, אבל במקומות שניתן לעשות זאת, נפעל. אנחנו רוצים להוזיל את התשומות לכלכלה הישראלית".

"אנחנו מתכוונים להשקיע במו"פ וחדשנות, אנחנו עושים את זה בחקלאות, לתת לכלים לחקלאות ולחקלאים להכניס חדשנות. אם אנחנו מגדלים היום 8 או 9 טון עגבנייה בדונם, ניתן להוציא גם 60 בהשקעה נכונה. התוצרת החקלאית בישראל 20 שנה סטטית, התוצאה שהאזרחים צורכים 30% פחות, ומשלמים הרבה יותר". "הפתרון האמיתי בסופו של דבר גם לסוגיית הבנקים הוא אותו פתרון - תחרות. יש צעדים שאנחנו צריכים לעשות בצורה מידית, כי יש אנשים שנאנקים. בסופו של דבר מערכת הבנקאות כאן היא אחת הריכוזיות בעולם. זה בא לידי ביטוי בהיקף האשראי, ברמת השירות, טיב השירות, ועלות השירות שהיא מאוד יקרה. אם זה גובה האשראי שאנחנו משלמים, אשראי לכל מטרה, אם זה התשלום על חוב, אם זה התמסורת בין הריבית שהם גובים לריבית שהם נותנים לנו. בסוף המפתח הוא תחרות". "מדינת ישראל עשתה בשנים האחרונות הרבה מאוד צעדים לכיוון של תחרות בבנקים, יש כבר בנקים דיגיטליים חדשים והורדנו חסמים ואנחנו פועלים בזה, כולל כניסת גופי פינטק לישראל, אני עכשיו בשיח עם שני גופים בינ"ל בעניין הזה, מה שמקשה עלינו היום לייצר תחרות, זו המודעות החברתית. אנחנו רואים דבקות גבוה של הלקוחות היום לבנקים שלהם, וזה טבעי, אם נצליח לשנות את התודעה הציבורית הזו, אם נעשה קמפיין עכשיו אופוזיציה - קואליציה, זה יעשה שינוי דרמטי".

"מה שמאפשר לבנקים לנהוג בחזירות היום, זה לקחת את הזמן בתמסורת, כי בסוף הם מגיעים לריבית בנק ישראל, אבל עד שהם מגלגלים זה לוקח חודשיים, שלושה, חמישה, מול העסקים זה מהיר יותר, ומול משקי הבית זה לוקח יותר זמן, ובכמה חודשים האלה הם עשו 25 מיליארד שקל. השרשור של החלטות הנגיד לפריים מהיר מאוד, ובתמסורת הם לוקחים את הזמן". "אני לא רוצה להיות פופוליסט, נעשו שורה של צעדים משמעותיים בבנקאות בישראל, בואו נטמיע את זה. יש אירועים שלוקחים יותר מדי זמן. לצערי, חתמתי על חתימה נוספת של דחייה הבנקאות הפתוחה, אבל הודעתי לבנק ישראל שלא תהיה יותר דחייה. לו אני הבנקים אני גורר רגלים, כי בנקאות פתוחה תאפשר לאנשים לעבור הרבה יותר מהר בין הבנקים". לשאלת יו"ר הוועדה לעניין חקיקה לעניין התמסורת השיב השר: "מה כן ומה לא, ולמה - ההתנהגות של הבנקים בלתי מתקבלת על הדעת, הטיפול של המפקח על הבנקים והמפקח הקודם, רחוק מאוד מלהשביע רצון, זה מעט מדי, לאט מדי. אני רוצה ללוות את זה מעכשיו ברמה שבועית, לוודא שהלחץ וההנחיות של הפיקוח על הבנקים יהיה הרבה יותר דרמטי ממה שנעשה עד היום. גם בנק ישראל מבין שהוא צריך לפעול בצורה הרבה יותר נחושה מול הבנקים, הריבית על הפיקדונות והעו"ש זה חשוב, אבל בעיקר לטפל במי שאין לו. להקפיא ריביות, לתת גרייס, לפרוס לתקופה ארוכה יותר.

"יש בנקים שהורידו בעו"ש, אבל אני מעריך שרוב הכסף במדרגה הגבוה. יש לדרוש מהבנקים לצמצם. יש דברים שאנחנו עושים, זה להגדיל את ההכנסה הפנויה, תודה לוועדה שסייעה לנו בנקודות הזכות למשפחות עם ילדים. פעלנו במס הכנסה שלילי. נפעל גם במנגנון מיסוי לרווחי היתר של הבנקים - לשלול את הרצון לייצר את הרווחים המוגזמים, ובפעם השנייה לגלגל את הרווח הזה לציבור. אנחנו בעבודה מעמיקה במשרד, אנחנו מחפשים את המודל שיהיה בו מקסימום תועלת ומינימום נזק". "אם נחייב מרווח מסוים בין הריבית לאשראי לריבית על פיקדונות, אנחנו עלולים לקבל פחות אשראי. לבנקים אין מוטיבציה לתת אשראי כעת, הם מרווחים מספיק בלי זה. התוצאה תהיה הרבה פחות אשראי למי שצריכים אותו. אנחנו צריכים לחפש ואנחנו מאוד קרובים לנוסחה כזו, אני מקווה לסיים את השיח ולבוא לשתף פה, אני מחפש את הנוסחה שבה יהיה לנו מקסימום רווח, ונוכל להחזיר את הכסף לציבור. הכסף לא ילך לאוצר המדינה, נעריך את הסכום ונייעד סכום מקביל לתוכניות סיוע בדיוק לקהלי היעד". "הרצון הוא לזהות את האזורים הכי מתקשים ולייעד להם את המענה הנדרש. הרצון הוא גם לא לתדלק את האינפלציה, שכן זו מטרת הריבית, לגרום לכולנו לצרוך פחות ולדכא את השוק, אפשר לאהוב או לא, אבל זו מדיניות הכלכלית המערבית. אם אפעל בניגוד לזה, יצטרכו להעלות עוד ועוד את הריבית. לכן אנחנו מחפשים מענה מדוויק לאוכלוסיות שהכי צריכות את זה, אבל לא יתדלקו את הריבית". "אנחנו בוחנים עוד אפיקים - למשל קרנות כספיות, אנחנו בוחנים מכרז לפיקדון ברירת מחדל, זה באזורים של תמסורת נכונה יותר. אבל אנחנו צריכים גרייסים, ספיגת ריבית, פריסה לתקופה ארוכה יותר ובקצה סיוע שלנו הממשלה, באזורים שנדע לבזר".