ועדת העבודה והרווחה אישרה תקנות שיאפשרו לנציב שירות המדינה לאשר הארכת שירות לעובד בשירות המדינה עד גיל 72, ובכך לאפשר הארכה של עד 5 שנים במצטבר מיום הגעתו של העובד לגיל הפרישה, זאת אל מול 4 שנים כיום. דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה, הסביר: "מדובר בעידכון טכני עם משמעות גדולה. כאשר נקבע בזמנו גיל הפנסיה 65 המחוקק הבין שיתכן שיש מצבים מסוימים שבהם יהיה חסר עובד מיומן מחליף ואז נקבעה בתקנות אפשרות הארכה של עד 5 שנים מצטברות - בכל פעם עד שנה כשהכוח הוא בידי הנציב, לפי צורך חיוני של המערכת. מאוחר יותר העלו את גיל הפרישה ל-67 וההארכה לא עודכנה בהתאם, כך שההארכה המקסימלית הפכה ל-3 שנים. בשנה שעברה העלנו את זה ל-71. וכעת אנחנו רוצים להאריך את האפשרות עד גיל 72". עוד ציין הרשקוביץ כי הבקשה מתייחסת בין היתר לתפקידים ולמקצועות שבהם קשה למצוא תחליף לאדם שהגיע לגיל פרישה, למשל בתחום הרפואה, בו חסרים כיום רופאים מרדימים, פסיכיאטרים וגריאטריים. כמו-כן לדבריו "יש מקרים שבהם אנשים מהווים מוקד ידע או בעלי מיומנות מסוימת שאתה פשוט לא רוצה לוותר עליהם". מקצועות נוספים שהופיעו ברשימה של בעלי תפקידים רלוונטיים לתקנה שהוגשה לוועדה הם רופא מומחה, מיילדת, אימאם וכרוז של מסגד ועוד. על-פי נתונים שהציג הרשקוביץ בדיון, בשנה האחרונה הוארכה העסקתם של כ-30 עובדים עד גיל 71, מרביתם נשים, כאשר על-פי הערכה שלו, הארכת העסקה לגיל 72 תאושר ל-10 עד 20 עובדים בשנה. ח"כ אלון שוסטר: "יש מגמה של פתיחת אפשרות להמשך העסקה של מבוגרים במדינות רבות בעולם. זה מאפשר שימוש ביכולות ובניסיון של העובדים האלה וגם אנחנו צריכים לעודד את זה, עבור מי שרוצה ומתאים. בחלק מהתחומים צריך לקחת בחשבון את הנושא של תפיסת מקומות עבודה ומניעת השתלבות של צעירים, אבל במקצועות שבהם חסרים עובדים ולא מצליחים לאתר מחליפים בעיני זה טבעי". אביה אלף, יו"ר התנועה לטוהר המידות, טענה שהתיקון המקודם הוא פרסונלי וכי הנציבות לא סיפקה את ההסברים והנתונים להם נדרשה כדי לקבל הארכה של שנה נוספת, כפי שנדרשה בהארכה שאושרה בשנה שעברה. נציב שירות המדינה הרשקוביץ התרעם כנגד הטענות ואמר שמדובר בתיקון שייתן מענה למאות עובדים בשנים הקרובות.