בנושא הפלשתיני התייחס ראש המל"ל לחשיבות נושא השבויים והנעדרים, והמדיניות שנגזרת כתוצאה מהנושא מול רצועת עזה. לגבי הרשות הפלשתינית ביו"ש, אמר ראש המל"ל כי יש חשיבות ליכולת המשילות שלה, וכי הוא מקווה שיתקיים הכינוס השלישי של "הפורום המחומש" (ישראל, ארה"ב, רש"פ, מצרים וירדן) לטובת הנושא.
ראש המל"ל נשאל האם המצב החברתי הנוכחי בישראל נמצא גם הוא באחריות המל"ל, והשיב כי חוסן לאומי קשור לעבודת המל"ל, אך מה שבוודאות קשור הוא נושא של כשירות יחידות מסוימות לביצוע משימותיהן נוכח אפשרות של הימנעות מהתנדבות. בהקשר זה בחר הנגבי לשתף את חברי הוועדה בזווית האישית שלו בנושא, ואמר כי היה בן 25 בעת חתימת הסכמי השלום עם מצרים, אשר היה משוכנע שיביאו אבדון לישראל, בשל התכנסות בגבולות שאינם בני הגנה. הדבר הביא אותו לעלות על האנדרטה בימית, בניסיון למנוע את הפינוי, וניסיון זה לא צלח, כידוע. הוא הסתובב שבועות עם תחושת מועקה ודאגה על הכישלון ועל משמעויותיו, אך אז הגיע לצו המילואים למלחמת לבנון הראשונה, ולרגע לא עברה בו המחשבה שלא ללכת למילואים.