ח"כ יונתן משריקי אמר בפתח הדיון: "אנחנו מוצאים שיש פערים גדולים מאוד בחלוקת התקציב לפי מגזרים. ישנם פערים גדולים בין אחוזי הפרסום לחלקם באוכלוסייה של החרדים, הערבים, דוברי האמהרית ואחרים. אנחנו מבקשים שקיפות בנושא הוצאות הפרסום, היינו מצפים שהלפ"ם כגוף ממשלתי תנהג אחרת, נבקש להבין כיצד עובד השיקול דעת לגבי חלוקת המשאבים לעניין כלי התקשורת ובאופן יחסי לאוכלוסיות השונות. למה לא קם גוף שמיוצג ע"י כל אותן קבוצות אוכלוסייה, שיבחן מה נכון לפרסם ואיך, יש מגזר שקורא עיתונים ולא צופה בטלוויזיה וכל מגזר והעדפותיו". ח"כ יצחק קריוזר תהה: "האם יש ועדה שבאה לנתח את הייצוג של כל אוכלוסייה ובהתאם לכך להשקיע? האם יש השקעה הולמת בבעלי מוגבלות?" ח"כ אחמד טיבי: "יש טרוניה מהמגזר הערבי על חלוקה לא צודקת ולא הוגנת על פרסומים המיועדים לאוכלוסייה הערבית, התקציב בסביבות 5-6 אחוז, ויש טענה שהתקציב הוא בגלל שיש היום עלייה של הדיגיטל בכל מקום בעולם, גם בחברה הערבית. בכל אופן זה לא מתבטא בחלוקה הפרופורציונאלית, לעיתונים, לדיגיטל בחברה הערבית, לתחנות הרדיו בחברה, הטלוויזיה בחברה. חלק מהם מקבל גרושים". ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "זה עוד אחד מהפנים לאפליה כלפי הערבים, וגם כלפי החרדים והאתיופים. אנחנו 20% באוכלוסייה ומקבלים רק 6% מהתקציב המיועד לפרסום. לצערי 70 אחוז מהפרסומים הם כתובים, גם עניין של נגישות, איפה מפרסמים, באיזה שפות, מה הגודל של הפרסומים שם, ואכן הצורך לפרסם ולהנגיש גם מבחינת שפה ומדיה, ולדאוג שיגיע גם ברדיו ומשדרים בשפה העברית והאזורים השונים. לאור זאת אני רואה חשיבות רבה להצעה. יש לי בקשה לקבל את הקריטריונים והשיקולים לפרסומים. ח"כ עאידה תומא סלימאן: "זו לא פעם ראשונה שאנחנו מגיעים לדיון הזה, אבקש לשמוע מה נעשה בין דיון לדיון. אם מעירים פעם אחר פעם, בעיני זה כבר הפך למדיניות אם אין תיקון. יש לי הרגשה שהמילים שקופים כ"כ ריאלית בנושא הזה, כי אנחנו כ"כ שקופים כשמתכננים. ארצה לדעת בכמה השתפרנו וכמה נעשה כדי להשתפר".

ח"כ צגה מלקו: "בקרב האוכלוסייה שלנו יש חלק שלא יודע קרוא וכתוב, שהכלי היחיד שיש להם זה רדיו, רדיו ב'כאן רקע' מפרסם בכמה שפות, בהן אמהרית, כל המידע עובר לקהילה דרך הרדיו. לכן יש מקום לחשיפה גדולה הרבה יותר באפיק הזה, אנחנו 1.7 אחוז, לפי הנתון ב-2022, 0.09 אחוז פרסום ברדיו לאוכלוסייה שלנו, לא ייתכן שתהייה התייחסות כ"כ לא אפקטיבית, ביחס לאוכלוסייה שלנו, זו החשיפה של האוכלוסייה המוחלשת לשירותים שמגיעים לה". יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "זה לא הדיון הראשון שאנחנו מקיימים בנושא. בדיונים הקודמים היו צעקות ואל תתרשמו מכך שהדיון הנוכחי רגוע. האמירה שהגורמים המקצועיים הם המחליטים, כבר לא עושה עלינו כל כך רושם. יש כאלה שאצלם הפרסום גובל בפיקוח נפש, אני לא מדבר על הקורונה. יש כאלה שלא רואים טלוויזיה, קוראים רק עיתונות חרדית, שומעים לפעמים רדיו, והעיתון זה מקור המידע היחיד שלהם. זה חוזר על עצמו כל הזמן, ואני לא יודע מה חושבים בלפ"ם על המספרים האלה? לא נשתוק על הדבר הזה".

מוריה שלום, מנכ"ל לפ"ם השיבה: "מספר חודשים היינו בשיח עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי. הוא הרים את הכפפה לאור הבקשה שלנו, וייסד ועדה בין-משרדית שתדון בחלוקת משאבי הפרסום של הממשלה, בקרב המגזרים השונים, כתבי מינוי יצאו כבר השבוע. יהיו בוועדה נציגים לחברה הערבית ולחברה החרדית. בוועדה יהיו נציגי משרדים שונים, נשמע את כל הצדדים, השאיפה של לפ"ם שתהיה חקיקה או החלטת ממשלה, כי לפ"ם היא בסוף גוף מבצע ולא מחליט. אני מתארת לעצמי שעד דצמבר נסיים את ההליך. כל דובר במשרד מחליט אם להקצות משאבים או לא לקמפיינים עבור המגזרים. בתוכנית החומש מוגדר ש-10% הולך למגזר הערבי, מי אוכף את זה?! אנחנו הגוף המבצע. אני שנה בתפקיד, אתם יודעים כמה 'לא מעוניין' שמעתי מדוברים של משרדי ממשלה?!". ח"כ גפני: "אנחנו שומעים מהמשרדים הפוך, שהם אומרים זה לא אנחנו זה הלפ"ם". שלום: "כל משרד מקבל את האופציה לפרסם אצל המגזרים, לומר לך שכל משרד יעשה את זה ולא יעדיף את הפריים-טיים הכללי?". שרון, סמנכ"לית חברת "בקרה" המבקרת את לפ"ם, ציינה כי אין קורלציה בין גודל המגזרים לאחוזי הפרסום משום שיש חברות שבהן מספר הילדים ובני הנוער גבוה והפרסום אינו פונה אליהם, אך ציינה מנגד כי במגזר הערבי צופים יותר בערוצים הכלליים מאשר בערוצים היעודים למגזר בטלוויזיה - למשל בערוצים 12 ו-13 יותר מאשר בהלא טי-וי, וכי המגזר החרדי מאזין לצד תחנות הרדיו החרדיות, גם לתחנות כלליות כמו רשת ב' וגלי צה"ל, וכי לצד פרסום מגזרי, יש לזכור כי המגזרים הללו נחשפים גם לאמצעי המדיה הכללים, וכן ברשת האינטרנט. עוד ציינה כי בשלוש השנים האחרונות דווקא עלייה בפרסום המגזרי. חברי הכנסת דחו זאת, וציינו כי רבים מהמגזרים אלה כלל אינם צופים בערוצים אלה, ולא ניתן לסמוך על כך במידע שאמור להיחשף לכלל האוכלוסייה, וכי ישנם חלקים באוכלוסייה הערבית שאינם דוברי השפה העברית כלל. היו"ר גפני אמר: "זו תמונה מעוותת. אנחנו חיים בתוך עמנו. זה עוול שאי אפשר לסבול".

ח"כ משריקי: "המגזר החרדי צורך הרבה מאוד פרסום קיר, אני לא רואה איך זה בא לידי ביטוי. קחו אנשים שמבינים תקשורת חרדית". הוא ביקש לוודא כי תוכן תשדירי לפ"ם יהיה מותאם לכלל הציבור ולא יפגע באוכלוסיות שונות וכי לא יהיו חילולי שבת. מנכ"ל לפ"ם השיבה: "אנחנו מדברים על הרבה שינויים של לפ"ם, אחד מהן שיהיו שני נציגים שייצגו את המגזרים בתוך לפ"ם, אנחנו משתמשים בהרבה אנשי מקצוע חרדים פרילנסרים, אנחנו נרחיב את זה בהנחה שתהיה דרישה". עוד הוסיפה כי אין פרסומי רדיו ברדיו ובטלוויזיה, אך יש באינטרנט - אך קמפיינים אינם מתחילים בימי שבת. יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני מבקש מאוד, למגזר החרדי יש את הצרכים שלו, גם לערבי, גם לרוסי ולאתיופי. כנראה שהתקבלו החלטות שגויות בעבר, זה עובר משנה לשנה ונעשה עוול לציבורים שלמים שאפילו לא יודעים את הזכויות שלהם. נבקש ישיבה עם מנכ"ל משרד רה"מ, נבקש שהנציג מהמגזר החרדי יהיה חרדי, וככה כל נציג מכל מגזר יהיה בן המגזר. נקיים ישיבת המשך בקרוב".