נשיא המדינה יצחק הרצוג, דחה את הלחצים מצד מתנגדי הרפורמה המשפטית וחתם על החוק לצמצום עילת הסבירות, שהתקבל השבוע בכנסת, והוא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בכך דחה הנשיא פניות מצד פעילים ופוליטיקאים, בהם מרב מיכאלי ואביגדור ליברמן, שקראו לו לא לחתום על חוקי הרפורמה. חוק יסוד נשיא המדינה קובע כי ״נשיא המדינה יחתום על כל חוק, חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו״. כלומר, לנשיא אין שיקול דעת בשאלה האם לחתום על חוק או לא. למרות זאת, פנו אליו עורכי הדין יובל יועז, אביגדור פלדמן, אוהד שפק ורינה ענתי, חברי ארגון משמר הדמוקרטיה הישראלי, בבקשה שלא יחתום. בפנייתם הסבירו כי חוק זה סותר את עקרונות המשטר הדמוקרטי, ממליך את הממשלה וראש הממשלה וכל שר בממשלה על הרשות השופטת ומתיר להם לעשות כעולה על רוחם. לדבריהם, חוק זה שייך לקבוצת חוקי היסוד, האמורה על-פי החלטת הררי משנת 1950 להפוך לחוקת מדינת ישראל הדמוקרטית. הם פירשו את החוק שהתקבל ככזה הקובע כי הממשלה, ראש הממשלה וכל שר בממשלה, עליונים על פני הרשות השיפוטית, בית המשפט העליון וכל רשות שופטת אחרת, וכי הם פטורים מקבלת החלטות סבירה, רציונלית, הגונה ומושכלת. עוד ציינו כי על-פי החוק רשאית הרשות המבצעת להחליט כל החלטה העולה על דעתה, לרבות למנות את מי שהורשע ברצח, באונס או בבגידה להיות על-פי הסדר שר המשפטים, שר המוסר, שר הביטחון וכיוצא בזה. "החוק משנה מן היסוד את המשטר הדמוקרטי החל בישראל ומבטל באופן משמעותי את יסודות משטר הפרדת הרשויות", כתבו. "החוק שהתקבל מבטא כבר עתה כי רגל הרשות המחוקקת קרסה זה מכבר מתחת לרשות המבצעת ועתה בעקבות החוק קורסת גם הרגל השנייה, הרשות השופטת, ואזרחי המדינה נשענים על רגל אחת של רשות מבצעת העושה כעולה על רוחה ללא פיקוח וללא הגבלה. ברי כי החוק אינו יכול להיכלל בין האדנים של חוקה לישראל. לא לשם כך הוסמכה כנסת ישראל לגבש פרקים-פרקים בחוקי יסוד שיתקבצו יחד להיות לחוקה". חברי משמר הדמוקרטיה ביקשו מהנשיא לכל הפחות להשהות את חתימת הקיום על החוק עד לפסיקת בג"ץ בעתירות שכבר הוגשו נגד התיקון לחוק היסוד, בטענה כי חתימה על חוק מביש זה, כלשונם תהיה לדראון עולם למוסד הנשיאות.